ארכיון הפוסטים עם התג: מלנכוליה מתוקה

ארקדי דוכין ומיכה שטרית מאוהבים בפוזה המלנכולית


בשיר " שברי את הטלוויזה " של ארקדי דוכין ומיכה שטרית יש ביקורת נוקבת על הבורגנות המשועממת ועל חוסר התכלית של החיים הבורגנים. מה שיפה בשיר זו העובדה שהם לא מתיימרים להיות מעבר לאקט הביקורת ומודים שגם הם, כמו כל בורגני משובח, נמשכים לפוזה המלנכולית המתקתקה.. להמשיך לקרוא

בקטגוריה מלנכוליה מתוקה | תגים , , , | 4 תגובות

מלנכוליה נועצת בחמי רודנר את הסכין ומסובבת..


חמי רודנר מחבק את מלנכוליה ומודיע לה שהיא אהובתו היחידה בשיר " מלנכוליה אהובתי ". מבחינתו, מלנכוליה היא האישה הכי אמיתית שיש והכי טובה בשבילו. היא אמנם קנאית וקטנונית, אבל היא תמיד תיקח אותו לביתה ותסלח לו על הכול. אולם הדרמה לא נגמרת כאן. כי כמו בכל סיפור טוב, גם בסיפור שלנו יש סכין, ומלנכוליה נועצת אותו בתוך גופו של חמי רודנר ואף מסובבת.. אבל באהבה… להמשיך לקרוא

בקטגוריה מלנכוליה מתוקה | תגים , | 7 תגובות

אם יהונתן גפן צוחק זה לא אומר שטוב לו


השיר " להיות לבד " של יהונתן גפן הוא מודל ל: "איך, בעזרת מילים פשוטות, אפשר גם להגיד דברים לא פשוטים בכלל". בשיר זה מציג יהונתן גפן את האופן שבה הבדידות יכולה לשבש לך את המחשבה, עד שאינך יודע כבר אם לצחוק או לבכות כשאתה חש בה. להמשיך לקרוא

בקטגוריה מלנכוליה מתוקה | תגים , | להגיב

עלי מוהר מראה לנו כיצד התחיל העצב המתוק


בשיר " שש עשרה מלאו לנער " מציג בפנינו עלי מהר נער שהתאהב בפעם הראשונה. הנער אמנם מעולם לא החליף מילה עם הנערה, אולם כזאת היא אהבה ראשונה – חסרת כל היגיון . לצערנו, אהבה זו של הנער היא אהבה נכזבת , ודרכה הוא לומד מהו העצב המתוק להמשיך לקרוא

בקטגוריה מלנכוליה מתוקה | תגים | להגיב

ירמי קפלן ורבקה זוהר מלמדים אותנו להרגיש מחדש


השיר " בואי גלי " הוא שיר אשר מסביר היטב את הפער הרגשי שבין ילדים למבוגרים. בקטגוריה זו אנו נראה זמרים אשר נהנים מהמורכבות של הרגש המלנכולי, אולם בשיר הזה מביע הדובר תקווה לחזור ולהרגיש את הרגשות באופן פשוט. הוא רוצה ללמוד להיות עצוב או שמח באופן מוחלט ממש כמו שילדים שמחים ועצובים. להמשיך לקרוא

בקטגוריה מלנכוליה מתוקה | תגים , | 2 תגובות

ליהנות ממלנכוליה מתוקה זה מזוכיזם?


כילדים אנו לומדים להפריד בין שמחה לבין עצב ובין טוב ורע. בהמשך, אנו לומדים שלפעמים הטוב מגיע יחד עם הרע, כלומר, עצב יכול להיות גם הנאה. מתוך השילוב של שתי התחושות האלו צומחת בנו מאוחר יותר תחושת המלנכוליה. כי מה היא בעצם מלנכוליה אם לא עצבות מתוקה ? להמשיך לקרוא

בקטגוריה מלנכוליה מתוקה | תגים | להגיב