המנתח – ניתוח שירים ישראלים

ניסיתי לשרטט קו מסוים שעובר במוזיקה הישראלית דרך משחקים של  ילדים . התחלתי עם השירים "אמת או חובה" ו- "ילד רע" של ריקי גל, שהם שירים על ילדים שרוצים להיות מבוגרים . המשכתי  לשיר "אין קץ לילדות" של רמי פורטיס , אשר שר גם על ילדים וגם על מבוגרים . עכשיו, אגע בשני השירים של הלהקה העברית " מסיבת כיתה " ו- " בואי ". בשירים אלה לא מדובר על מבוגרים שרוצים להיות ילדים , אלא על מבוגרים שמשחקים משחקים מיניים במסווה של משחק ילדים .

מסיבת כיתה , הלהקה העברית
מילים ולחן: הלהקה העברית

(אני ממליץ ללחוץ כאן ולהקשיב לשיר ב youtube)

בואי נשחק משחק של ילדים
קצת גדולים אבל בכל זאת משתטים
בואי נשחק משחק אל תוך כל הלילה.
את תהיי ילדון אני אוהב אותך
את תרצי המון אני אתן לך קצת
את תאמרי לי די, תפסיק

הלהקה העברית

אני אמשיך הלאה.

בואי נשחק משחק של ילדים
בואי ונתפוס טיסה למאדים
בואי נקשט את הדמיון עוד הלילה
חליפה של קוסמונאוט מודרני קצת
עוד חיוך של ריגושים אני ואת
בואי ונשכח יגון, נרקוד זה כדאי לך.

לחלום עוד חלומות ורודים
על מסיבות וילדים
כמו בלגאן לא מסודר
ציור של יאיר גרבוז לא מוגדר

ניתוח השיר :

השיר " מסיבת כיתה " של הלהקה העברית לוקח אותנו מייד אל הילדות, אולם בצורה קצת שונה מהילדות הרגילה שלנו. אני חייב להודות שהשם של השיר: " מסיבת כיתה " לא ממש ברור לי מאחר ואני רואה כאן מסיבה של בחור ובחורה ולא של כיתה שלמה. אולי הכוונה של השם היא רק להצביע על הפער שיש בשיר בין משחקים של מבוגרים לבין משחקים של ילדים .

השיר מתחיל עם הקטע הבא:
בואי נשחק משחק של ילדים
קצת גדולים אבל בכל זאת משתטים
בואי נשחק משחק אל תוך כל הלילה.
אמנם אין במשפט הראשון שום רמיזה ספציפית לכיוון של משחקים מיניים מפורשים, אך האופציה הזאת מייד עולה בראש ומחכה שנאשש אותה בעזרת מקומות אחרים בשיר . גם בשורה השלישית: משחק אל תוך הלילה מרמז לנו על משחקים מיניים אבל לא בהכרח. אולם אז מגיע ההמשך של הבית הראשון של השיר ונותן לו את מה שחיפשנו:
את תהיי ילדון אני אוהב אותך
את תרצי המון אני אתן לך קצת
את תאמרי לי די, תפסיק
אני אמשיך הלאה
בסוף הבית הראשון של השיר " מסיבת כיתה " אומר הדובר שהבחורה תרצה המון והוא ייתן לה קצת, שזוהי רמיזה לסוג של מאבק כוחות מיני – משחק של פיתוי וריחוק של הבחור והבחורה בשיר. לאחר מכן המאבק ממשיך ומקבל גוון מעט יותר תוקפני (אך לא בהכרח אלים) כשהבחורה אומרת לו להפסיק והוא מסרב וממשיך. ממשיך לעשות מה? תדמיינו בעצמכם.

הבית השני בשיר לא פוגע או מחזק את היכולת שלנו לפרש את משחק הילדים בשיר כמשחקים מיניים ולכן לא אגש אליו. אולם רק דבר אחד נוסף, הלהקה העברית מתכתבת מעט בשיר " מסיבת כיתה " עם השיר " אין קץ לילדות " של רמי פורטיס . שני הבתים בשני השירים מתחילים במילה "בואי":
בואי ותני לי חזק את היד שר רמי פורטיס ולוקח את חברתו לשחק בלהיות מבוגרים . ואילו הלהקה העברית שרה: בואי נשחק משחק של ילדים .
בנוסף, גם השימוש במילה "ילדון" בבית הראשון של השיר " מסיבת כיתה " מקשר בין הלהקה העברית לבין רמי פורטיס , מאחר וזו מילה ממש לא שגרתית, ובטח ובטח כשהשירים מדברים על נושאים דומים.

גם המסרים בשיר " בואי " של הלהקה העברית הם על מבוגרים שמשחקים משחק של ילדים :

בואי , הלהקה העברית

בואי ותלבישי אותי בשמלה לבנה
בואי זה קורה כבר עכשיו זה יקרה
עוד שנה
בואי נעבור על השביל זו תקופה
משתנה
בואי סימני אלימות את נראית משונה

בואי נשחק משחק של ילדים

ואם לא נתרגש מנופים משונים
שצבועים באדום
אז נדע שניסינו

בואי ותרגישי איתי אהבה ראשונה
בואי ואלחש לך סודות רק כשאת ישנה

בואי ציורי אוונגרד מתחבאים בפינה
בואי ותלבישי אותי בשמלה לבנה

אז שוב, גם השיר הזה מזכיר במעט את השיר של רמי פורטיס ,  " אין קץ לילדות " בגלל השימוש במילה " בואי " ומחזק את מה שאמרתי על השיר הקודם שלהם.
אולם אם השיר של רמי פורטיס מתנדנד באזור הנוסטלגי שבין ילדות לבגרות, שני השירים של הלהקה העברית הם כבר שירים של מבוגרים אשר משחקים במשחקים מיניים מובהקים. עובדה זו מחוזקת גם על ידי השורה:
בואי סימני אלימות את נראית משונה
אני מניח שאין כאן רמיזות למכות, מאחר ושום שורה לא תומכת ברעיון הזה ועל כן, זוהי כנראה אלימות מתוך משחקים מיניים של הזוג בשיר .

בכתבה זו בחרתי שלא לנתח את השירים " מסיבת כיתה " ו " בואי "  לעומקם. שני השירים הם מאוד מטפוריים ופתוחים לפרשנויות, והעדפתי להציג אותם רק ביחס לקטגוריה של " משחקי ילדים ". אולם, אני בהחלט ממליץ לכם לקרוא את השירים שוב ואף להאזין להם. ניתן ללכת אתם הרבה יותר רחוק ממה שאני הלכתי אתם כאן ולגלות דברים יפים.

הלהקה העברית לקחה את משחק הילדים של רמי פורטיס מעט יותר עמוק אל הביזארי והשונה. אמנם אין בשירים שלהם משחקים מיניים מפורשים, אולם לא ניתן להתעלם מהנוכחות שלהם בין השורות.
השיר הבא במסע הוא "התחנה האחרונה". אביתר בנאי, מתקדם עוד צעד אחד קדימה, מעבר ללהקה העברית , וצולל בשיר " אקדח " הכי עמוק שאפשר אל האפל והכואב דרך משחקים מיניים מזעזעים.