הניתוח ממש יפה. היום בדיוק חשבתי על השיר כך. ואני מכירה אדם שמרגיש את אותו דבר. רציתי להשמיע לו את זה אבל הבנתי שזה יהיה חסר טאקט. שיר יפה אמיתי וצובט!

שלום נתי
נחשפתי רק לאחרונה לשיר הפשוט והנפלא הזה של דודי שחר, כששמעתי את הביצוע המקסים של נאור אלבז ב"כוכב נולד". בחיפושי אחרי מידע נוסף הגעתי אל האתר שלך ושמחתי לראות כי יש עוד אנשים בעולם שמוקסמים משירים ישראלים בני זמננו. נהניתי לקרוא את הביקורת שלך על השיר "מציאות אחרת" והחלטתי להוסיף כמה נקודות מבט והגיגים נוספים, בתקווה שיתקבלו בעין יפה.
הקו המנחה שתוחם את כל בתי השיר הוא המתח המובנה בין הקביעה הפסקנית והמצערת "נפגשנו מאוחר מדי", לבין התמיהה המהוססת המהולה בשבב של תקווה "ואולי מאוחר מדי". לדעתי, בבית הראשון מובע המשפט "ואולי מאוחר מדי" ע"י הבחורה המספרת על אהבתה לאחר, וסיומת זו מטילה ספק בבטחון שלה באהבה זו, ונותנת רמז ראשון של אפשרות שאולי דווקא לא מאוחר מדי.
הבית השני מפתח את הסיכוי להתפתחות אהבה חדשה, ומתאר ברכות רבה את הסימנים הראשונים ללבלוב ניצני האהבה המשותפת… אולם הבית מסתיים בספק שמביע הפעם הבחור הדובר באומרו "אך אולי מאוחר מדי".
ואז מגיע הפזמון, שלדעתי מכיל את הביטויים היפים והמשמעותיים ביותר בשיר, ומציג אפשרות מאוד רחוקה אבל בת קיום בכל זאת "אולי בזמן אחר, אולי במציאות אחרת…" אני מרגיש שזוהי שאלה היפותטית שהבחור מציג לבחורה במהלך הפגישה, כדי לאפשר לה לבטא את רגשותיה כלפיו… ומה הוא בעצם רוצה: "שתהיי בשבילי מאושרת", כלומר: הוא מאוד אוהב אותה ורוצה באושרה, אבל שהוא יהיה המקור לאושר זה. וגם "שיופייך ילטף את חיי" – איזה יופי של ביטוי לאהבה רכה ומענגת.
אחרי השיא של החלום על האושר ההיפותטי המשותף מגיע הבית האחרון שמחזיר את הזוג ואותנו למציאות העגומה. במו ידיהם מעזים השניים לקרוע את הקורים הנרקמים של חלום המציאות האחרת, "לקום וללכת" ולהפרד לעד. מתחילת השיר ליוותה אותי ההרגשה שהייתה היכרות קודמת ואפילו רמז של אהבת נעורים בין השניים באיזשהו עבר רחוק, אחרת איך ייתכן שהבחורה מספרת בכנות רבה על האהוב שלה לאדם זר לחלוטין שפגשה במקרה… ובבית האחרון מודגשת העובדה שהפגישה הייתה "לא מקרית בוודאי", אמנם לא קבועה מראש, אבל גם לא לגמרי אקראית…
לצערי, איני מסכים אתך שהשיר או הפזמון "מרמז על תסכול ותחושת פספוס", אני חש שביטויים אלה מרדדים ואולי קצת מבזים את השיר היפה הזה. אני מרגיש שהשיר מלא בכאב עמוק ועצב רב שמהולים באהבה וכמיהה שלא ייפסקו גם אחרי שהפגישה והחלום התמוגגו.
תודה לך על האפשרות לבטא את מחשבותי ולהבהירן אף לעצמי תוך כדי כתיבה.
גבי

מה עם "נפלת חזק"?

אהבתי מאוד את הניתוחים
באם יש דפוס לניתוח או תרצה להציג אותם באתר – נוצאה לאור דיגיטלית, אנא תור קשר

יישר כוח

ירדנה

@נתי מופלג
אכן מתאים, אשמח אם תביא לכאן את הפרשנות שלך.
ד"א, נזכרתי בשיר "חזקה מהרוח", שהוא מצד אחד מתאר "אישה עם כבוד" ומצד שני היא נותרת פגועה מאוד אחרי אהבה כלשהי שהיא השקיעה בה ונתנה את כל כולה. גם זה שווה התעמקות וקריאה בין השורות.
כל הכבוד על המיזם, אם לא ציינתי

זה בהחלט שיר מתאים ל-"נשים עם כבוד", אבל גם "גומרות הולכות", אתה לא חושב?
אם אני אתן פרשנות מחתרתית, יש בשיר הרבה אלמנטים מיניים

האם תוכל להעלות ניתוח של השיר "הבחורות ההן"/ גמזו?
אני חושב שהשיר עצמו שווה ניתוח והוא ימצא את מקומו בקטגורית "נשים עם כבוד".

תודה על ההצעה, ניתן באמת לשנות מעט את הניסוח, ואני באמת אעשה זאת עכשיו, אבל לא למחוק, למה שאמחק?
זו אומנם לא פרשנות שלי, וכנראה גם לא פרשנותו של דני רובס עצמו. אולם אנו עוסקים כאן בשירה ולא בהיסטוריה. כאן אין משמעות גדולה מדי לעובדות של הטקסט, אלא למה שאתה מבין ורוצה להבין מהטקטס. ואם זה מה שאני מבין, וזה מה שאחרים מבינים אז גם הפרשנות הזו קיימת בתור השיר. הדבר לא אמור לפגוע בדני רובס אלא להפך, זה רק הופך את השיר שלו למעניין ומורכב יותר.

טעות גדולה בידך!! איזו דרמטיות… א
בל אני שמח שניתוח שירים גורם לך להזדעק כך, כן יירבו כמוך! ועשיו אגש לעניין. אני מאמין לכל מה שכתבת ועל כן זוהי באמת פרשנותו של הזמר. אם הוא ירצה לכתוב באתר שלי, אני אשמח לפרסם את הפרשנות שלו ואף אולי אעדכן את דבריך בניתוח שלי. אני מרגשי קצת כמו תוכי אבל אני רוצה להפנות גם אותך למאמר מעניין בשם "מות מחבר" של רולאן בארת. במאמר זה טוען בארת שכבר אין משמעות ל "למה התכוון המשורר" אלא למה שאנחנו מבינים מכך. אינני רוצה לבטל את עילי בוטנר, אולם פרשנותו לשיר היא בסך הכול עוד פרנשות. כנראה אחת החשובות, (כי בכל זאת הוא כתב את השיר) אבל העיסוק בשיר לא אמור להיות ב" למה התכוון עילי בוטנר" אלא ב" מה כל אחד מבין מהשיר". במובן הזה מות המחבר מוביל להולדת הקורא. ואם הפרנשות שאת נותן וכוללת בתוכה את רוב הפרטים של השיר וללא סתירות חריפות, אז היא טובה ולגיטימית.

זה שיר! לעזאזל, זה שיר! זה לא ספר היסטוריה אלא מה שכל אחד מאיתנו רוצה למצוא ומוצא בו. אני מניח שאת אוהבת את שלום חנוך ולכן אני מזמין אותך לקרוא את הניתוח ל – "משיח" האם מדובר ב- משיח שיביא את הגאולה או במשיח, מנהל של חברה שהתרסקה והחליט להתאבד? גם אם תשאלי את שלום חנוך, הוא יגיד לך שגם וגם או לא ולא (אם הוא ירצה להיות מעורפל). ואם את תראי בשיר הזה משהו אחר אז מצוין! כי זה ניתוח של שיר. יש כמובן הרבה מאמרים בנושא, אולם אני רוצה להפנות אותך למאמר מפורסם מאוד ששינה את התפיסה של ניתוח שירים – למאמר קוראים "מות המחבר" של רולאן בארת. שם הוא אומר, בעצם, שכבר אין משמעות ל "מה התכוון המשורר", אלא למה שהקורא מבין. מות המחבר הוא בעצם הולדת הקורא. בנוסף לכך, זו פרשנות משעממת וטריוויאלית ביותר להגיד שהוא נוסע למילואים ובגלל זה יש מלחמה בשיר. זה הופך את כל השתיקות וחוסר המגע בחדר לפשוטים ולא מעניינים. וזו עוד מטרה של פרשנות טובה, להפיח רוח חיים בשיר ולרענן אותו. כל הקונטקסט של השיר הרה יותר מעניין ומסקרן תחת הפרשנות של פרידה ולא של הליכה של הגבר למילואים..

מדובר על גבר שנאלץ לעזוב את בת זוגתו למילואים. לא בטוח שהוא יחזור. כדאי לבדוק את ההיסטוריה של השיר. לא סתם הוא מוחה דמעה וקם בתנופת כאב

לאור תגובתו של עידן והתוספת שלך, עכשיו כשאתה יודע שדני לא כתב את השיר על ארגוב המנוח, אני מציעה למחוק ו/או לתקן את השורות – "שיר זה נכתב על ידי דני רובס לזכרו של זוהר ארגוב….. דני רובס, בניגוד לאהוד בנאי, לא מתנחם במורשת שהשאיר אחריו זוהר ארגוב והשיר שהוא כתב לזכרו מציג נקודת מבט קצת יותר פסימית." וכן את "אין שום ספק שזהו שיר על סמים". עשה זאת פשוט בשביל הדיוק עצמו.
הרעיון של "איך הוא שר" כשיר על ארגוב, נוצר בטעות (אם איני טועה של אביהו מדינה) ומתגלגל עד היום בציבור כביכול כאמת. אפשר בהחלט להבין כיצד הטעות נולדה והניתוח אכן מעניין אבל מגיע לדני כיוצר מוכשר וליצירה שלו, שאנשים ידעו את האמת.

דני הצהיר רבות כי לשיר אין שום קשר לארגוב ז"ל והשיר מדבר על דני עצמו כילד ברחובות. אני יכולה להבטיח לך זאת, מהיכרות אישית עם דני ומעט מילדותו בעיר, וכן מגוריי ליד בית הכנסת הנ"ל. לשורה שכביכול מתייחסת לסמים – דני פשוט 'הלביש' את הפחד שלו בצורה מוחשית.

טעות גדולה בידך! קראתי ראיון עם עילי בוטנר והניתוח האמתי של הישר הוא כך- מדובר על עילי שגדל בקיבוץ, ואמא שלו היתה אמא שלא תפקדה כאמא.. הוא היה נהנה לרוץ אליה בסוף של כל יום, אך היא לא היתה מתייחסת. לא באמת היה איכפת לה ממנו כבן "אני מת, את נושמת בלעדי". בפזמון מגיע עילי למסקנה- שאמא שלו פשוט בן אדם שלא באמת יכול לתפקד כאמא. הוא מבין שיש לה בעיות מסויומות, ושזו לא באמת אשמתה, ולכן אומר לה בגאווה- תראי, כבר גדלתי וצמחתי בלעדייך, ואת יכולה להיות גאה בי, וכן, עכשיו אני מבין ש"את לא יכולה להיות.." שהיא לא יכולה באמת לתפקד כאמא שהיה רוצה

הכרתי את השיר אבל לא זכרתי את המילים. עכשיו, לאחר שהקשבתי לו וגם קראתי עליו קצת, אני בהחלט מסכים אתך
תודה שפתחת את עיניי לכך

במקרה ראיתי עכשיו את הניתוח שלך.
הניתוח יפה, אבל רציתי להוסיף משהו.
אני חושב שלבחירה באקליפטוס יש משמעות אחרת/נוספת- מהשיר ארול של מאיר אריאל. בשיר ארול מופיע האקליפוטס, ואף אקליפט(וס) ענק, כמו כאן. לאקליפטוס אצל ארול יש משמעות חשובה, והוא הסוף ההולך וקרב אשר כולם יודעים אותו, העץ ממנו בסופו של דבר ארול נופל ולא מתעורר. בהתחשב בניתוח המקובל שארול הוא מאיר אריאל, האקליפטוס של אהוד בנאי יכול להיות גם מצבת הזיכרון של מאיר אריאל, המדמה את סופו דרך מאיר אריאל עצמו.

מוזר.. כי בשביל המילים של השירים נעזרתי באתר "שירונט"
או שהם עדכנו את מילות השיר, או שטעיתי כשהעתקתי אותו
בכל אופן, אני לא חושב שזה משנה באופן משמעותי את הפרשנות שלי לשיר

היא לא שרה שם "בשמלה של חג" במקום "בשמלה שלך"? גם שירונט חושב ככה.

צודק, תיקנתי, בטח שאינני רוצה לגרום למשבר זהות עבורך..
ושוב, באמת כתבת מאמר טוב, כן ירבו

אהלן נתי,

תודה על המאמר ועל המחמאות! השם "אייל גולנר" נאה בעיניי, אבל לא מופיע בתעודת הזהות שלי (:

כל טוב,
ליאור

אני לא רואה סיבה להתווכח, הפרשנות שלך היא לגיטימית ביותר וגם הפרשנות שלי. אני גם לא רואה הבדלים גדולים ביניהן, רק שאני שמתי את הדגש על השתיקות ומהן ניתחתי את הבחור בשיר, ואילו אתה שמת את הדגש דווקא על גילויי החיבה של הבחור בשיר, ומהם התחלת את הניתוח. ולדעתי שתי הפרשנויות אפשריות.

אני ממש לא מסכים עם הניתוח שלך לגבר כאדם קר ומנותק, וגם לא כאחד עם בעיות תקשורת. יש לפחות שלושה רמזים לכך שדווקא יש לו רגשות כלפיה וכואב לו לא פחות, ואתה גם ציטטת את השורות האלו. אפשר (ולדעתי גם נכון) להסתכל על השיר כמערכת יחסים מורכבת שבה עם כל האהבה, צריך גם להיפרד, ובמערכת יחסים כזו כבר אין טעם למילים, הן רק פוצעות יותר, וזה מה שאני מבין מהשיר. מה עוד שהגבר, כדרכם של גברים, הוא לא דברן גדול..

אוי!!…
טעות טראגית מצידי,
תודה שי על האינפורמציה, אני מתנצל דידי על הטעות
ואני ניגש לתקן זאת בכתבה

דידי שחר היא בחור..

http://www.musicaneto.com/disk_details.asp?disk_id=10153

ראשית, אני רוצה להתייחס לסוגיית כתיבת השירים.
אינני מוצא בעובדה, כי גוש לא כתבה את שירי תקליט הבכורה, פיחות לעוצמת השירה. שחקנים דגולים אינם מחזאים – הם יודעים להביא את התכנים הפנימיים שלהם לתוך התפקיד. ואין תפקידים קטנים…

אבל לעניין קרב אגרוף:
יש לנתח שיר זה על רקע כלל ביצועיה של גוש. גוש מציגה פעמים רבות דמות נשית, רגשית ורגשנית, יצרית ומודעת מאד. הפגיעות שלה חשופה מאד בשירים של התקליט הראשון. מרעיבה עצמה למוות (דיאטה), מפקירה את גופה ונשמתה לכמעט אונס (מועדון ריקודים) ומכורה לאהבה נצלנית (תמיד כשאתה בא).

קרב אגרוף, שצומח מתוך "לראות את האור", הוא מאמץ (שנכשל, עם ממשיכים להקשיב לתקליט) להיאבק במגרש הגברי עם החודרנות, הרצון ל"דפוק" והניתוק הרגשי שהדמויות הגבריות בכל שיריה (אפילו הרגיש לא קולט ב"בוא אלי") מפגינות.

אני תמיד מנסה לראות תקליטים כיצירות שלמות – שבו נרטיב נשזר בכל השירים ומתנהל דיאלוג בין השירים (לפעמים דיאלקטיקה – למשל "גם אני הייתי שם" ו"אתה תחזור") תהליכי הצמיחה, הקמילה, הניסיון לקשר ושברו – הופכים את התקליט מאוסף שירים ליצירה שלמה

ש.ק.

תודה רבה אקוה,
זו בהחלט דוגמא מצויינת ושיר מקסים
זה מעניין איך שהלחן של השיר, שהוא הרבה פחות קודר מהלחן של "תיאטרון רוסי"
מסתיר מעט את המסר הכל כך חזק שעומד מאחוריי השורה "לא תדעי אהבה אמיתית לעולם".

אהבתי את הניתוח שלך מאוד, עד לנקודה של הכלב בסוף.
שתי השורות הראשונות של הפזמון זועקות פארודיה לשיר הילדים "ידידי טינטן"!
אני לא מאמין שבחרת במודע להתעלם מהנקודה הזאת, ולכן אני חייב להניח שאתה לא מכיר את השיר הזה.
מילים: http://www.mp3music.co.il/Lyrics/12711.html
ביצוע: http://www.youtube.com/watch?v=TodhdoRq50A

זה לא מנתץ את התאוריה שלך – יכול להיות שהכוונה היתה להציג את לאב בוי בתור כלב. אבל יכול להיות שלפארודיה יש כוונה אחרת. למשל: להציג את לאב בוי בתור החבר הדמיוני של דנה אינטרנשיונל (כלומר: נתון לשליטה המלאה של הדמיון שלה).
או: השימוש בשיר ילדים עבור לאב בוי מציג את זה כמו משחק ילדים בשבילה.

ניתוח יפה.
ורציתי להתייחס לאומץ הלירי בשאלה הלא רטורית שלך…
כמו שהעלית את התהייה, ישר חשבתי על אפרים שמיר ו"נכון, את יפה":
"אבל אני היחידי שיודע / שאף על פי יופייך המשגע / לא תדעי אהבה אמיתית לעולם!"

המילים הקשות האלה מופנות לירדנה ארזי. שניהם שירתו יחד בלהקת הנח"ל,
והוא היה מאוהב בה אבל היא הלכה עם מישהו אחר.

היי,

רק חבל שיש לפחות 3 אתרים שונים (ויותר מהימנים) כגון וואלה שכתוב בהם שזה לא נכון כל מה שאמרת. ואלו הם:
http://www.plaot.com/sipurshir/eicho.htm
http://e.walla.co.il/?w=/1000/803022
http://www.mima.co.il/fact_page.php?song_id=81

יום טוב.

לדעתי השורה "גם הים נסוג" מרמזת יותר לעניין של גאות ושפל בים מאשר לגלים.
אגב, סחתיין על האתר. מצוין!

משהו מעניין על אני ואין אני – כל הזכויות שמורות

http://ksesonit.blogspot.com

יצחק לאור כתב עבור ריקי גל שיר ששובר את הלב…..

צודק, תקנתי

תשמור על העולם ילד זה של דוד ד'אור

הי גרי
קודם כל, אני מודה על הכנות שלך ועל כך שאתה מודה שקראת את הכתבה ברפרוף..

לגבי הטענה שהצבת בתחילת דבריך:
כמובן שזו לא שירה, זהו בסך הכול שיר. אמנם משעשע, אמנם אירוני, אבל רק שיר.
המטרה שלי באתר היא לנתח שירים יומיומיים ולנסות להפיק מהם משמעויות. לא התיימרתי לגעת בשירה, וגם לא התיימרתי לנתח אותם כאילו הם שירה.
אתה מוזמן לקרוא את הכתבה "המוזיקה חשובה, אבל כאן עושים כבוד למילים" בשביל להבין את המוטיבציות שלי באתר הזה.

http://www.musicreviews.co.il/respect-the-wards/

מעבר לכך, גם אם לא חידשתי דבר עבור "הקורא הסביר", האם זו סיבה מספיק טובה שלא לכתוב מאמריי ביקורת?
אפילו אם לא חידשתי דבר, עצם קיומה של כתבה שכזו גרמה לו לחשוב על השיר, וזו מבחינתי המטרה העיקרית באתר הזה – לגרום לאנשים לחשוב קצת על המילים.
מעבר לכך, (ואולי זה בגלל שאני פחות חכם מ"הקורא הסביר") לקח לי זמן מה להבין שהאירוניה שמציג יורם טהר לב בשיר, לא עולה רק בסוף השיר אלא כמעט בכל בית.
גם על הקנאה המוסווית של הדוברת בשיר בכל אותן בנות אשר מזמינים אותן לאילת, ושאותה מעולם לא הזמינו.
וגם על השימוש במושג "בדרך כלל מתלבשת בצניעות". האם בחורה שלרוב מתלבשת בצניעות אך מדי פעם לא מתלבשת בצניעות היא אישה צנועה?…

ולגבי כוונותיו של יורם טהר לב. לפי דעתי, גם וגם וגם.. הכול נכון. שיר אירוני ומשעשע כמו זה, מן הסתם יהיה פתוח למספר נקודות מבט.

קראתי את הביקורת (מודה- ברפרוף), ואני תוהה למה נועדה הביקורת.
השיר אינו "שירה" שזקוקה לניתוח מקצועי: כל קורא סביר קולט את הפואנטה.
הדוברת בשיר אינה המשוררת, אלא פרי דמיונו של יורם טהרלב הכותב; ויש לתהות למה הוא התכוון:
התכוון ללגלג על הנשים? התכוון לכתוב שיר מחוייך חסר יומרות? קיווה לעשות ענבים ועשה באושים (התגלה כשוביניסט)? כתב שיר שהיה תקין פוליטית לפני למעלה מ-40 שנה אך כיום לא היה עובר בשלום? נגע באיזו אמת גדולה?

וואו. איזה ניתוח מרשים. אהבתי את הכתיבה שלך. השיר הזה בהחלט אחד השירים היותר מצמררים ומנפצי לב שאני מכירה ובכלל, הדיסק הראשון של אביתר בנאי הוא פשוט גאונות צרופה. תודה רבה על הניתוח המשובח. שבת שלום !

הי trilliane
החלפתי את ה"נתי מופלג" בחזרה ל- "הוא".
בספרות יש גישות שונות, וההתעלמות שלך מגישות שלא מתאימות לך היא קצת התחפרות של בת יענה. אני מעולם לא טענתי שהחיבור של השיר לירושליים הוא לא נכון, אלא העדפתי להתמקד בפן אחר של השיר
לגבי אם X אז X , אני יודע מה כתבתי, אבל הדגשתי שכל ניתוח או פרשנות הוא סובייקטיבי לחלוטין ולכן לאף פרשנות אין בלעדיות על האמת.
אפשר להסביר זאת טוב על ידי ההבדל בין אונטולוגיה לאפיסטמולוגיה – ההבדל בין תורת הקיים לבין תורת ההכרה – הפילוסופיה מדברת היום פחות ופחות על קיום אמיתי אלא רק על האופן שבו אנו תופסים את הקיום. הכל נמדד לפי ההכרה שלנו .
לכן, לפי דעתי, הניסיון למצוא פרשנויות אלטרנטיביות לפרשנות הסטנדרטית הוא מבורך ורצוי.
ועל כך אנחנו חולקים כנראה וזה בסדר..

לא יודעת למה זה מוסיף כזו מחרוזת בתחילת ההודעה, בהודעה הקודמת זה שיבץ לי את השם שלך במקום שבו הוא בכלל לא היה אמור להיות, וגרם למשפט הראשון שלי להיות במשמעות שונה משהתכוונתי. כשכתבתי "הוא יכול לטעון מה שהוא רוצה" ה"הוא" זה היה מי שהפנית אליו.

אז כן, קראתי את הקישור. זה שאני לא מסכימה זה לא אומר שאני לא מבינה. אני פשוט חושבת שזו גישה מטופשת, וכן, גם באמנות קיימות לא מעט גישות מטופשות. אבל מה שאתה מנסה לעשות כאן זה שקול ללקחת איור ולשפוט אותו כאילו הוא ציור, יצירה עצמאית שלא קשורה ליצירה אחרת. בעיניי זה מיותר ומטופש, צר לי.

באשר לציטוט – זה קופי פייסט ממה שאמרת, פשוט החלפתי את הצירוף "האישה אשר מחכה לאהוב שלה" ב-X.
אם אתה מתכחש למה שאתה עצמך אמרת, אתה צריך לקרוא את הדברים שאתה כותב יותר טוב.

מעבר לכך אין לי ביקורת נוספת. אני חושבת שהביקורת שלי הייתה עניינית. אני לא מתכוונת להיכנס לתובנות שלך עצמן כי אני מתנגדת נחרצות לנקודת המוצא שלך, אז על מה יש לדבר כאן?
תעשה מה שאתה מבין, שיהיה בכיף, תודה ושלום.

קודם כל triliane אני חייב להגיד לך שאני נהנה
מבחינתי ניתוח שירים טוב נוצר מתוך דיאלוג ואף ויכוח בדיוק כמו זה.
אמרת כאן הרבה דברים ואני אנסה להגיב:
הטיעונים בדבר מסיבת פורים וההצגה הם מצחיקים ואף נכונים מבחינה לוגית, אבל ההנחה של שנינו שונה.
אני מניח שלא קראת את הכתבה של רולאן בארת ואפילו לא את הקישור שהוספתי, כי אחרת היית מבינה שאין שום סיבה להסתכל אחרת על פזמון או על שירה או על סיפור, סרט או אפילו רשימת מכולת. כל טקסט כתוב ניתן לפרש או לנתח.
והפרשנות לא חייבת להיות פרשנות בלעדית, אלא רק עוד נקודת מבט על טקסט כזה או אחר.
לכן, לא חייבים לתת משמעות לסיפור ההיסטורי, האומנותי או הפוליטי של כל טקסט וטקסט. ובהחלט ניתן לנתח טקסט רק ביחס למילים שבו.
מעבר לכך, זה לא משנה אם המשמעויות השובינסטיות נוצרות מתוך נושא השיר או מתוך המטאפורות של השיר. אם הן קיימות אז הן רלוונטיות. המשמעות של השיר נוצרת מתוך כל מחוזות המשמעו שלו ולא רק ממחוז המשמעות הראשי.

ולגבי הביקורת – אני מעולם לא אמרתי שאם מופיע X אז זהו שיר שיר על X. כל ניתוח שיר הוא סובייקטיבי וגם אמרתי את זה בכתבה.
אני אשמח אם תגיבי לכך באופן ענייני.

הוא יכול לטעון מה שבא לו, זכותי לחשוב שזו גישה מטופשת, ומגוכחת מלכתחילה. אם כל ניתוח יכול להתעלם מההקשר, אז לפי הגישה הזו אפשר לטעון שבחורה לא יודעת להתלבש כי היא התלבשה כמו זונה במסיבה (אה, רק שכחתי לציין שזו הייתה מסיבת פורים!) ושגבר מסוים אלים כי הוא מרביץ לאישה (רק שכחתי לציין שזה היה בהצגה והם שחקנים) ואפשר לנתח את השיר "ריץ' רץ'" כשיר אירוטי, אז מה אם הוא פתיח לתוכנית ילדים בטלוויזיה?

אתה גם מתעלם מהעובדה ש"הנני כאן" אינו טקסט ספרותי ואינו שירה. השיר שאתה מתיימר לנתח כשיר אהבה לאישה לא נכתב ע"י משורר בספר שירים, אלא נכתב בהזמנה מיוחדת, ע"י פזמונאי, עבור יהורם גאון, עבור סרט אהבה לירושלים בשם "אני ירושלמי".

לקחת שיר אהבה לעיר שמשתמש בדימויי אהבה לאישה ולהתעלם מכך שהוא נכתב ל*עיר* ולכן כשהיא "יושבת ומחכה" זה לא כי היא אישה כנועה אלא כי עיר לא יכולה לזוז, זו פשוט איוולת. אבל הטענה האומללה ביותר שלך (אם לתמצת אותה לנוסחה) היא ""מאחר ובשיר מופיע X, אז זהו שיר על X". ממתי זה נכון כשמדובר בשירה? (אני לא חושבת שזו שירה, כאמור, אבל אתה זה שתיימרת לנתח את השיר כשירה, ולכן זו ביקורת רלוונטית כלפיך).

הכל נכון.
אבל זרמו כבר הרבה מים בירקון מאז העיסוק בשירה היה סביב "למה התכוון המשורר"
אני ממליץ לך לקרוא את המאמר של רולאן בארת "מות המחבר" . שם הוא טוען שאם האינטרפרטציה שאתה מביא לשיר
מבוססת של המילים הקיימות בשיר (ולא על הרקע ההיסטורי של השיר) אז זה מקובל ואף מומלץ.
אנו חיים בעידן הפוסט מודרניסטי אשר בו אין נכון ולא נכון אלא דעות משתנות של סובייקטים.
שיר טוב ראוי וצריך לקבל מספר פרשנויות ולא רק אחת
ובהקשר הזה, שיר אשר משתמש בכל כך הרבה דימויים של אהבה בין גבר ואישה, ניתן לפרש גם כסיפור אהבה בין גבר ואישה
ועל כן גם לפרש אותו על פי החומרים ממנו השיר בנוי
ושוב, אם את שואלת אותי, השוביניסטיות של השיר צועקת..,

הסבר קצר בויקיפדיה על המאמר מות המחבר מאת רולאן בארת:

<

מצטערת לחרב את המשנה הפמיניסטית, אבל פספסת לגמרי.
ניתוח נכון ורלוונטי לא יכול להתעלם מההקשר התרבותי שבו נכתב השיר.
השיר "הנני כאן" נכתב ע"י חיים חפר במיוחד עבור הסרט "אני ירושלמי" של יהורם גאון. השיר מופיע בפתיחת הסרט ומבוצע בזמן שגאון עולה לירושלים, עירו האהובה. מדובר בשיר אהבה לירושלים ולא לאישה, ולכן גם הדימויים הנשיים הם מטאפורות.

סלח לי, אבל אדם שטוען "מאחר ובשיר מופיעה האישה אשר מחכה לאהוב שלה, אז זהו שיר על האישה אשר מחכה לאהוב שלה." לא יכול לנתח שירה, כי השירה עמוסה בדימויים ובשלל מסרים עקיפים, ואי אפשר לפרש אותה מילולית בלבד. דימוי של עיר אהובה לאישה אהובה אינו דבר חריג או מקורי.

אם תקרא את השיר מתוך הבנה שמדובר בשיר אהבה לירושלים, בסרט שהוא אהבה לירושלים, על עיר שהייתה כבושה במשך שנים ושוחררה שנים ספורות לפני יצירת הסרט (הסרט יצא ב-71') תבין שכל הדיון הפמיניסטי על "אישה מחכה" ועל גבר אגוצנטרי מיותרים ולא רלוונטים מלכתחילה.

איינני צריך שתסלח לי, ובטח שלא בגין טפשותי
אני ממליץ לך לקרוא את המאמר "מות המחבר" של רולאן בארת.
באופן כללי הוא מדבר שם על כך, שכבר אין היום משמעות למה שהכותב התכוון, אלא למה שהקורא מבין מהטקסט שלו.
"מות המחבר" במובן הזה הוביל ל "הולדת הקורא". (מושגים, שכמובן לא אני המצאתי)

עכשיו לעניין השיר.
אקט ניתוח טוב, לפי דעתי, מתנהל בדיאלוג ולא במונולוג.
אם אתה אומר שהניתוח הוא טפשי, אז תגיד למה אתה חושב ככה.
כל ניתוח שהוא צמוד לטקסט ואומר את הדברים מתוך הטקסט הוא הגיוני ולגיטימי.
אני מניח שמוקי חושב דברים אחרים על השיר הזה, וזה מצוין, אבל לי יש דעות אחרות.
אין פה נכון ולא נכון או צודק ולא צודק, כל עוד הדברים שנאמרים הם מתוך הטקסט.

ואגב, לשם הפיוס בינינו, אני מעריך את מוקי עוד מהתקופה שלו עם שב"ק ס
יש היום מעט זמריי מחאה והוא בהחלט אחד מהמובילים שבהם.
אולם מבחינתי, שיר שבו מודיע מוקי לאלוהים שהוא לא מפחד ממנו, זה מגוחך.
אם אתה חושב אחרת, ובא לך לכתוב על זה, אני אשמח לפרסם את הניתוח שלך בתור כתבה

כן, גם אותי זה די מצחיק..
לגביי שני השירים של אלונה דניאל. אף פעם לא קראתי אותם כפי שקראתי עכשיו והם באמת שירים מעולים! זה אולי ייקח קצת זמן, אני אמנם מפרסם בכל יום כתבה חדשה אולם החודש הקרוב כבר די סגור. אבל אני מבטיח לך שאני אכתוב על שני השירים האלו, כי הם באמת טובים.

"שרה יודעת לשחק אותה" הוא שיר קלאסי עבור הקטגוריה גומרות הולכות גם כמה ביטויים דו משמעיים חזקים מאוד.. היא מכניסה את דנה אינטרנשיונל לכיס הקטן..
"תזהר מנסיכות" הוא שיר עמוק עם מסר חזק מאוד. אנחנו חולמים על נסיכות, אבל כבר אין דבר כזה. גם נסיכות רוצות לעשות חיים. אני ממליץ לך, לבינתיים לקרוא את ניתוח השיר שכתבתי ל "הנני כאן" של יהורם גאון. גם שם יש נסיכה, אך בצורה קצת שונה..

בתור "אוהד" של מוקי אני סולח לך
אבל רק בגלל טיפשות שהולכת וגדלה במהלך הכתבה
מה שמעיד פשוט מאוד על חוסר ידע ולכן אין לי על מה לכעוס

הפרוש שלך רחוק מהמציאות לטעמי
מה גם שמוקי לא היה כלכך במזרח למיטב הבנתי אלא במקום אחר

נכון… אפשר לפרש שירים רבים לצורות שונות ומשונות אבל הדבר היפה הוא שכמה שתנתח
כמה שתפרש וכמה שתנסה להבין
ככה תתרחק יותר ויותר מהאמירה של אותו יוצר

אני מקווה שתחכים להבא
פשוט מאוד לשאול את אותו יוצר למה הוא התכוון
ויש כיום אין ספור דרכים ליצור קשר עם יוצרים
והם לרוב יישמחו לענות על כל שאלה

אז זה מה שאתה עושה? משווה את הלאב בוי של דנה בתור כלב? זאת בדיחה באמת מצחיקה.
תגיד לי, אולי בא לך לנתח את השירים "שרה יודעת לשחק אותה" ואת "תזהר מנסיכות" של אלונה דניאל?

אשמח מאד אם תעשה את זה.

עידו

תודה על המחמאה.. בדיוק בגלל שירים כאלה בניתי את האתר הזה
שיר טוב זה שיר שהופך אותך מכל הכיוונים ואז ומאפשר לך ממש לחשוב עליו רק בסוף שלו כשהוא זורק אותך הצידה. אז כשאתה יכול לנוח קצת ולנסות ולחשוב מה בדיוק שמעת, אתה מבין שנגעת בפיסה של אומנות מהרמה הגבוהה ביותר
שיר פשוט מדהים..

יש באתר עוד שתי כתבות על אביתר בנאי. בשירים "אקדח" ו "גם הים נסוג". אני ממש ממליץ לך להיכנס אלייהם, בעיקר לניתוח של השיר "אקדח"..

ניתוח מדויק ביותר..ושיר פשוט מדהים.

תודה על המחמאות. השיר נערת רוק של ריקי גל הוא בהחלט שיר מצוין, אני אנתח אותו בקרוב.

הכי אמיתי שיש..

http://www.eyalgolan.co.il/Perfume/index.html

וואו איזה שיר מדהים, אני בכלל לא הכרתי אותו עד עכשיו . וזה גם ממש נכון מה שאתה אומר שם, אביתר בנאי אשכרה גורם לנו להזדהות עם רוצח פסיכופט. כתבה מצוינת

באמת מגוחך!! ליאור נרקיס לוקח אותנו עד סוף כל הדרכים . שבאמת ילך ולא יחזור!!!

אתר מגניב ,אף פעם לא חשבתי ככה על השיר הזה שזה בעצם שיר גם על ילדים שרוצים להיות גדולים וגם על אנשים גדולים שרוצים להיות ילדים

שיר כל כך עצוב שרק אתי אנקרי יכולה לכתוב כזה. איזה חבל שהיא נעלמה

אנחנו תמיד חושבים שרק בשירים מזרחיים יש את כל הקלישאות הדביליות האלה של ללכת עד סוף העולם. אתה צודק לגמרי שזה לא רק שם.

קודם כל תודה על המחמאה. דבר שני, יש הרבה מאוד יוצרים שעושים הרבה כבוד למילים, וכמובן שהחברים של נטאשה נמצאים ביניהם.
הבעייה היא שיש מעט אנשים שבאמת מקשיבים למילים שלהם…
ולגביי האגואיסטיות, כמה שזה עצוב, לצערי זה כנראה נכון..

תגיד זה אמיתי כל הקטע הזה של הבושם שלו?

סליחה שאני אומר את המילה זין. אבל, הן חיות בסרט של לקבל בראש ,אבל אני מסכים עם אדון מבקר שאין מצב..
הם רוצות לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה..
בקיצור, לא גומרות ולצערינו לא הולכות..
בברכה,
גיסנו.

וואלה מסכים עם כל מילה. אחד השירים הטובים והפשוטים.. בקיצור כולם נשארים ילדים ואגואיסטים..
סוף סוף מישהו עושה כבוד למילים..

חחחחח.. גדול! דנה אינטרנשיונל היא מלכה והטמבל התורן הוא כלב!! בכלל כל הכתבות בנושא הזה של גומרות הולכות מעולות
תגיד המנתח, חשבת לכתוב גם על נערת רוק של ריקי גל?

תודה על המחמאות
כיף לשמוע
היא בהחלט לא עושה לא טוב ולכן היא לא טובה אליו
לגבי השאלה הבלתי פתורה שאת מעלה בסוף. בבתים הראשונים הילדה מוצגת כאישה טורפת ואילו לאחר מכן כילדה מנדנדת שרמי פורטיס רוצה להעיף אותה להורים שלה.
אז אולי השאלה הזאת צריכה להיות פתוחה.
לפי דעתי, אם אני צריך להכריע, אז היא לא הייתה מסכימה, אבל אני לא חושב שזו הנקודה המרכזית בשיר.
מה שמעניין זה התהליך שעובר הדובר בשיר. הוא דלוק עליה אבל באיזשהו שלב הוא מבין שזה לא יתממש וזה מרסק אותומחרמן אותומעצבן אותו או כל דבר אחר…
המשפט בסוף "את לא טובה אליי", מסכם הכול, אבל עדיין פותח לכל אחד פתח לחשוב למה לפי דעתו היא לא טובה אל הדובר

קודם כל תודה, תמיד כיף לשמוע על ניתוח שלי שהוא יפה
אני חושב שדו המשמעות לא בהכרח מוביל או לא מוביל לשינוי ועל כן הנקודה הזו נשארת פתוחה, באמת כפי שאמרת
לפי דעתי, היפוך הסיבתיות הוא שיותר מעניין, ועדיין גם בו אני משתדל שלא להכריע מה הכוונה
"את תמצאי בי את מה שתחפשי" אל מול "את תמצאי את מה שתחפשי בי"
האם היא מוצאת בו את מה שהיא מחפשת, או שהיא מחפשת בו את מה שהיא מוצאת

לגבי "אולימפיאדת האוהב המיוסר", זה מושג קומי שהמצאתי על זמרים אשר מבטיחים שיילכו עבור אהובותייהם עד קצה העולם וכל זאת מבלי לקום מהספה בסלון..
אני מסביר את המושג בכתבה: " גבר מי שהולך עבור אהובתו עד קצה העולם " בקטגוריה " עד קצה העולם ". ובכלל בכתבות בקטגוריה, בעיקר על ליאור נרקיס וגן חיות

ולגבי התקווה.. ברור שיש תקווה! איך נחיה בלי תקווה?

אוקי, אהבתי מאד.
ניתוח יפה, כתוב יפה, אבל חסר לי בו משהו.

את תמצאי את מה
שתחפשי בי

את תמצאי את מה שתחפשי, בי.
כלומר, את תמצאי בי את מה שאת מחפשת, אם רק תחפשי בי.
אני התשובה לחיפושייך.

זו פרשנות לפיה הוא לא צריך להשתנות. אם היא תסתכל היא תראה בו את מה שהיא מחפשת.

דו משמעות זו הופכת את השיר לעוד יותר מעניין, מה שלא מותיר לו מקום באולימפידיית האוהב המיוסר. זה שיר עם הרבה יותר תקווה.

את מה שתחפשי את תמצאי בי.

ניתוח גדול.
נהנתי מכל רגע לקרוא.
סוף סוף אתר "חושב ומרגיש".
הפרשנות שלך לשיר היא בדיוק הכיוון שביצבץ לי בראש במהלך קריאת השיר.
במיוחד – לאור העובדה ששאלת את השאלה בהתחלה…
היא לא טובה אליו – כי הוא "אוהב עד כאב" as a matter of speech.
הוא רוצה אותה, ולא יכול. וזה מן הסתם לא עושה לו טוב. אמר אני ולא קיבל…

אבל למה הוא לא יכול? לשאלה הזו יש כמה סיבות אפשריות.
כשאתה אומר ש"כי היא לא נותנת לו", הגם שזו תשובה (א) מצחיקה (ב) אפשרית (ג) הגיונית – זו תשובה שמניחה את לוליטה האישה.
אבל יש אפשרות נוספת.
היא לא נותנת לו, פשוט כי הוא לא מנסה. כי זו לוליטה ילדה. וכאן עולה השאלה המוסרית הבלתי נמנעת שמקיפה את לוליטה. אז בעצם הוא מגביל את עצמו, ומתייסר על כך. ולכן- טוב היא לא עושה לו. לכן – היא לא טובה אליו.
הפרשנות הזו מותירה בעצם את השאלה בלתי פתורה. השאלה – האם היא הייתה מסכימה.