שלום חנוך מחכה למשיח ואף אחד לא בא


השיר " מחכים למשיח " של שלום חנוך הוא יצירת מופת.
כשאני מתקרב ליצירת מופת אני משתדל, קודם כל, להיזהר. לכן, מתוך זהירות, אני אומר מראש שזהו שיר עם אינספור פרשנויות אפשריות וכל מה שאגיד כאן זו בסך הכול הפרשנות שלי.
( בסוף הכתבה אני מציג גם פרשנות נוספת לשיר של שלום חנוך ).

גם השיר " מחכים למשיח ", כמו רוב השירים בקטגוריה " רק בישראל " מדבר על המצב המחורבן של המדינה . אבל, כמו השיר של תיסלם : " פרצופה של המדינה ", גם השיר של שלום חנוך מציע לנו נחמה.
( קישור למאמר קטגוריה: רק בישראל )

מחכים למשיח , שלום חנוך
מילים ולחן: שלום חנוך

0 שלום חנוך מחכה למשיח ואף אחד לא בא

יושבים שעות מחכים שמשיח יבוא
משיח איש מפתח ידו בכל ויד כל בו
ענן סמיך וירוחם ממצמץ בשפתיו
יהודה מסתכל בשעון ומפלבל בעיניו
משרד בצפון ארציאלי בע"מ יועץ
אחר הצהריים ובחוץ העולם מתרוצץ
לוחץ זמזם עונה
תביאי לנו קפה.

משיח לא בא
משיח גם לא מטלפן…

שתיקה כללית חמישה אנשים מתוחים
הדלת נפתחת וירדנה כולה חיוכים
השחור ליהודה התה לארציאלי הבן
ירדנה יוצאת עזרא לא מפסיק לעשן
הנה כי כן מתחלפת שעה בשעה
זקן ארציאלי יודע שהוא לא טעה
נוטף זיעה ומרעים
בקולו על הבן.

משיח לא בא
משיח גם לא מטלפן…

פעמון הכניסה מנסר את אוושת המזגן
מקפיץ את ירוחם לדלת חותך בעשן
ארציאלי הבן מסתכל על אביו מהצד
ובפתח מתגלה שוטר עם הכובע ביד
ויהודה אומר משהו בטח קרה
אומר לו ירוחם סתם לא שולחים משטרה
אומר השוטר
הייתה תאונה ולכן…

משיח לא בא
משיח גם לא מטלפן…

תאונה למי שואל ארציאלי הבן
תאונה למדינה עונה השוטר המסכן
הבורסה נפלה אנשים קופצים מהגג
גם משיח קפץ והודיעו שהוא נהרג
הכל אבוד בוכה עזרא דהן הקבלן
משיח בשמיים ואנחנו בלי הכסף כאן
וירדנה היפה ממלמלת
זה לא יתכן.

535118810 df2b499682 שלום חנוך מחכה למשיח ואף אחד לא בא

מחכים למשיח …

משיח לא יבוא
משיח גם לא יטלפן…

דצמבר המר זעקו כותרות בעיתון
ושר האוצר נתן במבט ראיון
הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם
מה שבא בקלות באותה הקלות יעלם
האזרח הקטן נאלץ לשלם בגדול
ואותי מעניינת ירדנה יותר מהכול
הולך למילואים
וסופר את הכסף שאין.

ומשיח לא בא
משיח גם לא מטלפן…
כן, כן משיח גם לא מטלפן.

ניתוח השיר :

בבית הראשון מספר לנו שלום חנוך שכולם מחכים למשיח אבל משיח לא מגיע. מיהו משיח ? זאת בדיוק השאלה אשר עומדת בבסיס השיר .
אינני יודע על מה שר שלום חנוך , אולם אחת הפרשנויות שמתרוצצות טוענות  שמשיח הוא מנכ"ל של חברה גדולה אשר התאבד לאחר נפילת הבורסה בדצמבר של שנת 1983. הפרשנות הזאת הופכת כמובן את השיר לריאליסטי ביותר. אולם אני, לצורך הניתוח של השיר , מעדיף להתייחס אל משיח בשיר כאל אותה דמות כבירה אשר מחכים שתביא לנו את הגאולה.

אין לי ספק ששלום חנוך חשב על שתי הפרשנויות האלה ובנה את השיר כך שכולנו נתבלבל ביניהן. אולם לפי דעתי הפרשנות המעניינת ביותר היא על המשיח בכבודו ובעצמו.

השימוש שעושה כאן שלום חנוך במשיח הופך אמנם את השיר ללא מציאותי (אלא אם כן, אתם באמת מאמינים שהמשיח יבוא), אולם הוא כתוב בצורה מאוד ריאליסטית ומציאותית .
יש בשיר הנגדה חזקה בין הבתים אשר כתובים כמו דיווח של פגישת עסקים לבין הפזמון אשר בו מלגלג כביכול שלום חנוך על משיח ואומר שהוא לא בא ואפילו לא מטלפן :
משיח לא בא
משיח גם לא מטלפן…

פזמון גאוני אשר הקים עליו, ובצדק מבחינתם, את כל רבניי ישראל. ככל שאני חושב על זה יותר, נראה לי ששלום חנוך הביא גם את סיפור על משיח המכ"ל חברה כתרוץ נגד הדתיים.

בבית הרביעי של השיר שר שלום חנוך :
הבורסה נפלה אנשים קופצים מהגג
גם משיח קפץ והודיעו שהוא נהרג
שורות אלו מחזקות את הפרשנות לכך שזהו שיר על בן אדם בשם משיח , אולם אני ממשיך עם הפרשנות הדתית: המשיח התאבד, אין יותר משיח .

" משיח מת " מבטא ייאוש כלכלי אם מדובר במשיח המנכ"ל. אולם אם מדובר על המשיח בכבודו ובעצמו הרי שזהו לא רק ייאוש כלכלי, אלא ייאוש כולל. חיים בלי משיח הם חיים ללא תקווה וללא אמונה.

גם בהמשך הבית ישנו משחק מילים נחמד אשר כל פרשנות עליו תוביל אותנו להבין משהו אחר:
הכל אבוד בוכה עזרא דהן הקבלן
משיח בשמיים ואנחנו בלי הכסף כאן

האם משיח בשמיים הוא המנכ"ל שהתאבד? או המשיח בכבודו ובעצמו אשר נמצא בקרבתו של אלוהים? שכל אחד יסתכל על השיר בדרכו שלו.

כפי שאמרתי, הפרשנות שלי לשיר " מחכים למשיח " היא סובייקטיבית ובוודאי לא מכילה הכול. אני ממליץ לכם להיכנס גם לכתבה "עדיין מחכים למשיח" של ליאור גולנר באתר "האייל הקורא". פרשנות מאוד מעמיקה ומעניינת.

שלום חנוך , בכתיבה הגאונית שלו כתב שיר ריאליסטי המתאר פגישת עסקים שמתעכבת בגלל נפילה של הבורסה . אולם מתחת לנפילה של הבורסה מסתתרת מסה פילוסופית על אובדן התקווה והאמונה.
אבל רגע אחד, לפני שאתם קופצים מהגג. בסוף השיר מציע לנו שלום חנוך גם נחמה:
הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם
מה שבא בקלות באותה הקלות יעלם
האזרח הקטן נאלץ לשלם בגדול
ואותי מעניינת ירדנה יותר מהכול

המשפט "הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם" הפך למטבע לשון שכולם מכירים. ובכלל כל מה שנאמר כאן מצביע על ייאוש. אולם לאחר מכן דואג שלום חנוך להגיד לנו שירדנה מעניינת אותו יותר מהכול.
מה המשמעות של כך?
לפי דעתי אומר לנו כאן שלום חנוך שגם אם הבורסה מתמוטטת והכול חרא, כל עוד יש לנו מישהי או מישהו לאהוב אז אסור לנו לאבד תקווה. האהבה היא נחמה . או במילים אחרות: שלום חנוך אומר שבמקום לחכות למשיח כדאי לנו לחכות לאהבה.

הפוסט הזה פורסם בקטגוריה רק בישראל,‏ עם התגים , .‏ קישור ישיר לפוסט.

9 תגובות על שלום חנוך מחכה למשיח ואף אחד לא בא

  1. מאת ליאור גולגר‏:

    אהלן נתי,

    תודה על המאמר ועל המחמאות! השם "אייל גולנר" נאה בעיניי, אבל לא מופיע בתעודת הזהות שלי (:

    כל טוב,
    ליאור

  2. מאת נתי מופלג‏:

    צודק, תיקנתי, בטח שאינני רוצה לגרום למשבר זהות עבורך..
    ושוב, באמת כתבת מאמר טוב, כן ירבו :-)

  3. מאת עדן‏:

    אתה כותב שאתה מנתח שירים אבל אתה בעצם לא.. אין שום ניתוח ספרותי במה שכרגע נתת.. כתבת משהו בנאלי וידוע לכל ולא הצדקת את זה או שללת משהו אחר. האם צריך לשלוח אותך לשיעור ספרות בי"ב? זה קצת מאכזב..

  4. מאת נתי מופלג‏:

    היי עדן,
    באופן כללי, אשמח לחזור לכיתה י"ב, תקופת התיכון זכורה לי מאוד לטובה…
    אולם מעבר לכך, המטרה שלי כאן אינה רק להגיד את דעותיי אלא לפתח דיון. לא אהבת? אני שמח שאתה מספר לי, ואשמח לשמוע כיתד אתה מנתח את השיר ואף לפרסם זאת באתר.
    אגב, לשיר הספציפי הזה מצאתי ניתוח מקסים ברשת של ליאור גולנר וראיתי לנכון לצרף אותו, כי זו המטרה שלי – להגדיל את הדיון ולהרחיב אותו ולאו דווקא להפיץ את דעותיי.

  5. מאת גולן‏:

    סיפור אמיתי מהחיים

  6. מאת חש‏:

    אומרים ש'חמישה אנשים מתוחים' זה שלושה אלופי פיקוד, שר הביטחון והרמטכ"ל, 'ירדנה' זה ירדן, 'הרציאלי' זה ארצישראלי, ו'משרד בצפון' זה הגבול עם לבנון. תחליטו בעצמכם.

  7. מאת יובל הג'ינג'י‏:

    משהו שמצאתי פעם האינטנרט…. גם ניתוח, אולם אחר… לא יודע איפה מצאתי את זה אבל שמרתי והקרדיט הווא לא לי אלא למי שכתב את זה, עלום שיהיה

    הימנון הרוק ההיסטורי של שלום חנוך טומן בחובו התייחסויות
    מרומזות למצב הפוליטי והחברתי בישראל. מעניין לבחון אותן כעת,
    עשרים שנים לאחר דצמבר המר.

    שמונה-עשרה שנים עברו מאז הוציא שלום חנוך את "מחכים
    למשיח", אלבום הרוק הכסחני והמצליח. שיר הנושא היה להימנון
    מפוצץ אולמות המבוצע בהטיות שונות על-ידי ברי סחרוף, מוקי,
    אביב גפן ושלום עצמו. שורות כ"משיח לא בא, משיח גם לא
    מטלפן" ו"הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם" היו למטבעות
    לשון סחירים בעברית הישראלית. עם זאת, כמה מן ההרמזים
    המעניינים החבויים בין שורות השיר לא חלחלו מעולם לתודעת
    המאזינים. כולנו מודעים למשמעות הדתית הטעונה בציפייה למשיח,
    אך האם תהיתם פעם מדוע היועץ נקרא דווקא ארציאלי ולא, למשל,
    עזריאלי?

    לפני שאגש למדרש השיר, כדאי להבהיר שאיני מכיר את שלום אישית,
    כך שאין לי מושג למה התכוון המשורר. כידוע, בסוף כל משפט
    שאומרים בעברית יושב אברהם אבינו ומפטפט עם אורחיו בצל האוהל.
    לכן סביר להניח שרבות מן הרמיזות שאציין לא היו מכוונות ואף
    עשויות להישמע מאולצות. למרות זאת אקווה שאלה גם אלה ימצאו חן
    בעיניכם.

    עשר נפשות פועלות בסיפור – משיח , ירוחם, יהודה, ארציאלי
    היועץ, ארציאלי הבן, ירדנה, עזרא דהאן הקבלן, השוטר, המספר
    ושר האוצר. חמישה מתוכם יושבים שעות במשרד היועץ "ארציאלי
    בע"מ", מחכים למשיח. המספר לא מסתפק באמירה ש משיח הוא "איש
    מפתח" אלא מוסיף ואומר "ידו בכל ויד כל בו". תיאור זה שאול
    כמובן מבראשית ט"ז 12, שם שומעת הגר מפי מלאך האל מי יהיה
    בנה ישמעאל:
    "והוא יהיה פרא אדם – ידו בכל ויד כל בו; ועל-פני כל-אחיו
    ישכון"
    מכון ממרא מתרגם פסוק זה במובן הצבאי – ישמעאל ילחם בכולם
    והכל ילחמו בו – אך המשורר נותן לו מובן עסקי חיובי. ננסה
    להכיר תחילה את הדמויות האחרות בסיפור לפני שנחזור להבין מיהו
    ה משיח.

    יהודה המסתכל בשעון ומפלבל בעיניו – מסמל את ההתנהגות היהודית
    הגלותית, הממתינה בקוצר רוח לבוא המשיח ונמנעת במכוון מעשיית
    דבר בנידון. בהמשך מחלקת ירדנה את השחור ליהודה – ברמת הפשט
    מקבל יהודה קפה שחור, ברמת הדרש הוא מקבל את הימים השחורים -
    הפוגרומים והשואה.

    לעומתו מקבל ארציאלי הבן את התה. זהו בנו החביב של היועץ
    ארציאלי הזקן. דמות האב מתוארת בפרוטרוט – משוכנע בצדקת דרכו,
    נוטף זיעה, הוא מרעים בקולו על הבן: "משיח לא בא, משיח גם לא
    מטלפן". די בשורות ספורות אלה כדי להאיר על תפיסת העולם של
    דור המייסדים המיוצג על-ידי ארצי-אלי. הוא לא מחכה לעזרת האל
    או לטלפון מהמשיח כדי להקים את המפעל הציוני. הוא גם לא יחכה
    לשלום כדי ליישב את הארץ. אחרי הכל, שמו אינו עזריאלי או
    שלומיאלי, אלא ארציאלי. עד כה הכל שמעו בעצתו, שמו בו את
    מבטחם והתכנסו במשרדו. אווירת חוסר הוודאות והאונים בחדר היא
    המביאה אפילו את ארציאלי הבן להסתכל על אביו מהצד.

    השתיקה המתוחה בחדר נקטעת על-ידי הגעתו הפתאומית של איש
    הבשורות הרשמי: שוטר וכובעו בידו. ירוחם ממהר להגיב – הן
    לצלצול פעמון הכניסה והן להבעת החרדה של יהודה – "משהו בטח
    קרה". על רקע דבריהם מהדהדת שתיקתו של ארציאלי האב. מאז
    שהרעים בקולו על הבן לא נשמעה ממנו מילה אחת.

    השאלה העניינית היחידה יוצאת מפיו של ארציאלי הבן, בעקבות
    הודעת השוטר על התאונה שהייתה: "תאונה למי?". הוא התופס את
    המושכות, באיחור משווע, נוכח אוזלת ידו של השוטר ושתיקת דור
    האבות.
    השוטר מודיע על נפילת הבורסה ומותו של משיח , בשורה הממוטטת את
    עזרא דהאן הקבלן. עזרא הסופר מוכר לנו כמקבץ גלות בבל, אדריכל
    ההסכם המחודש בין שבי ציון לקב"ה, קבלן בניין הבית השני.
    המשורר מוריד אותו מעמדת הכח הרמה לעמדת בעל ההון שדבק
    בעצותיו של ארציאלי ועתה איבד הכל. עזרא דהאן לא מתפקד – הוא
    מעשן בשרשרת בשתיקה ולבסוף פורץ בבכי נואש עם הישמע הבשורה.
    הנפילה מרסקת גם את תפיסת העולם של ירדנה היפה. המספר מתעניין
    בה יותר מהכל, אמירה פשוטה וחודרת שאינה זקוקה לפרשנות. אם
    מתעקשים לדרוש בשמה הנאה, אפשר להיזכר באופציה הירדנית שבה
    פחות או יותר התמצה האופק המדיני בתחילת שנות השמונים. אם
    נקבל את הפירוש הקלוש הזה, אפשר גם להתייחס לתה המוגש
    לארציאלי הבן כמגע כושל להשגת שלום.

    עתה ניתן לשוב ולדרוש בשלומו של משיח. על פניו עוסק השיר
    בנפילת הבורסה והבנקים בדצמבר 1983. בין השיטין מבצבצת ביקורת
    גם על הקיפאון המדיני באותה תקופה. ההתנערות מאחריות ציבורית
    לא היתה יחודית לשר האוצר ולמשבר הכלכלי. כישלון מלחמת לבנון,
    הביקורת העולמית על הברוטליות הישראלית והיעדר המו"מ המדיני
    יצרו יחדיו תמונה של ממשלה כושלת המחכה רק לטלפון מהצד הערבי.
    ז'בוטינסקי הן הטיף להקמת 'חומת ברזל' אטומה, עליה יתנפצו
    שאיפות הכיבוש והנקם של האומה הערבית. החומה המטאפורית של
    ז'בוטינסקי אמורה היתה לצרוב בתודעת האויב את חוסננו הלאומי,
    עד שיקום משיח ישמעאלי ויציע לנו הסדר.

    אך המשיח לא בא. מימוש החזון הרוויזיוניסטי על-ידי ממשלת
    הליכוד בשנות השמונים נשא פרי ביאושים. בשם חומת הברזל נגנזו
    קריאותיו של ז'בוטינסקי להענקת שוויון זכויות מלא למיעוטים
    הלא-יהודיים, למינוי סגן ראש-ממשלה ערבי ומתן שירותי רווחה
    לכל תושבי הארץ. בינתיים סאדאת הוחלף במובאראק בידי מתנקש,
    הנורמליזציה ביחסים עם מצרים נעצרה והאריה מדמשק לא הניח
    לצה"ל הבלתי-מנוצח לצאת בשקט מהביצה הלבנונית. ממשלת ישראל
    אמנם נהמה כעומדת בראשות מעצמה גרעינית, אך האזרח הקטן הוא
    ששילם בגדול על הוצאות הבניה של החומה הבטחונית. יותר מהכל,
    שילמנו על עקשנותו של היועץ ארצי-אלי, שלא השכיל לפתוח פרצות
    מדיניות בחומת היוהרה האטומה בה שם את מבטחו.

    חלפו עשר שנים עד שנפרץ בידודה המדיני של ישראל. גם אז נעצרה
    הנורמליזציה ביחסים בידי מתנקש, בנובמבר המר. האם נגזר עלינו
    להמתין עד שימלא עשור לרצח, כדי לפתוח את חלון ההזדמנויות הבא
    לשלום?

  8. מאת היילי‏:

    הניתוח שלך על הפנים ולכן אני לא אוסיף. לניתוח שיובל הג'ינג'י הביא כדאי אולי רק להוסיף משפט, שמשפחת ארציאלי הם כמובן האשכנזים בישראל ויהודה ודמויות אחרות הם המזרחים. שימו לחלוקת התפקידים ביניהם ולשתיה שהם מקבלים.
    ירדנה היא כמובן ירדן (המדינה), שכולם לטשו אליה עיניים בתקופה שנכתב השיר. בעניין הזה אפשר לקרוא את "שיר כאב" של מאיר אריאל, זה דומה מהבחינה הזאת (שם ערבים ויהודים רבים על האישה, שהיא מדינת ישראל).
    אם אתם רוצים לקחת רק משפט אחד מהניתוח של השיר הזה – תזכרו שזהו שיר מחאה על השלטון שמדכא שהיה בתקופתו ועל המצב בישראל.

  9. מאת עומרי‏:

    איכס 2012 תתקדמו!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>