אפרת גוש מסירה את הכפפות בקרב איגרוף
השיר הבא בקטגוריה " נשים עם כבוד " הוא השיר " קרב איגרוף " של אפרת גוש .אני מאוד אוהב את אפרת גוש, ביורק הישראלית. יש לה שליטה מצוינת בקול שלה, וכבר מהפעם הראשונה ששמעתי אותה בשיר "תמיד כשאתה בא" הערכתי אותה כיוצרת וזמרת גדולה. לכן גם הופתעתי לגלות, לאחר מכן, שאף אחד מהשירים בדיסק הראשון לא נכתב על ידי אפרת גוש .
ובאמת, לא רק אני הופתעתי מכך אלא גם מבקרי המוזיקה. וכשאפרת גוש נדרשה לענות על הסוגיה הזאת, היא טענה שהיה לה קשה, בדיסק הראשון, לחשוף כך את עצמה מול כולם.
נו באמת.. אמרתי אז לעצמי, איזה מין תירוצים הם אלו? אבל אז הגיע הדיסק השני של אפרת גוש ובו היא השתיקה אותי לגמרי והוכיחה שהיא בהחלט יודעת גם לכתוב..
קרב איגרוף , אפרת גוש
מילים ולחן : אפרת גוש
(אני ממליץ ללחוץ כאן ולהקשיב לשיר ב youtube)
קודם כל, הגני על הגוף
שאיש מבחוץ לא ייכנס בך.
ידיים שמרי קרוב אל הפרצוף
זה המקום הראשון, רואים מה קורה לך.

אפרת גוש לא תולה את הכפפות
עטפי היטב כל פצע חשוף
שם הוא מנסה לפגוע
שיווי משקל, שלא תיפלי לטירוף
גופך מסוגל, קרב איגרוף .
בכל כוחך…
תצחקי, תשאגי, תפגעי
תפצעי, תתלשי, תדפקי
שלא תשתקי לעולם יותר עוד.
תילחמי, תהלמי, תצעקי,
תשגעי, תדרשי, תכבשי
שלא תתביישי לעולם יותר עוד.
עמדי זקוף, עיניים פקוחות,
נותר להחזיק עוד שלושה סיבובים לפחות.
אל תיכנעי, נו, לכל הרוחות
עכשיו, מבלי לחכות, קרב איגרוף .
בכל כוחך…
ניתוח השיר :
למה אפרת גוש באמת מתכוונת פה? אני לא יודע, אני רואה כאן כמה נושאים שאליהם יכול השיר להתכוון:
השיר יכול לדבר על אישה מוכה.
השיר יכול לדבר על מערכת יחסים נורמאלית אבל לא טובה שבין אישה וגבר.
השיר יכול לדבר על אישה , למשל, אשר הולכת ברחוב, חשופה להטרדות מיניות.
השיר יכול לדבר באופן כללי על מאבקיי הכוחות בין גברים ונשים.
איך שלא נסתכל על זה, אפרת גוש כתבה פה שיר פמיניסטי עדין ומדהים.
עדין ?! אתם בודאי קופצים עכשיו ממקומכם בתרעומת, קראת את הפזמון של השיר הזה שאתה קורא לו עדין ?
בכל כוחך…
תצחקי, תשאגי, תפגעי
תפצעי, תתלשי, תדפקי
שלא תשתקי לעולם יותר עוד.
תילחמי, תהלמי, תצעקי,
תשגעי, תדרשי, תכבשי
שלא תתביישי לעולם יותר עוד.
לגמרי! גם אחרי שקראתי את השיר בשנית ובשלשית, אני עדיין חושב שזהו שיר עדין . שיר עדין עם מילים חזקות.
קל מאוד, בשיר פמיניסטי, ועל אחת כמה וכמה בשיר פמיניסטי אשר מתייחס למאבק הכוחות המיני כאל קרב איגרוף , לפול לתוך הקלישאה הפמיניסטית הלוחמת ולהכריז מלחמה על הגברים.
אולם פמיניזם אמיתי אינו מלחמת חורמה בגברים, אלא ניסיון להבין את אי השוויון ביניהם.
גם מבחינה מילולית, דרך אגב, שוביניזם אינו עדיפות גברית אלא עדיפות של אחד המינים. ובאותו אופן, פמיניזם אינה עדיפות נשית אלא שוויון בין המינים, ולשם הטקסטים הפמיניסטים צריכים לשאוף.
אינני קורא לכל הנשים ואומר: תצעקו! אבל חלש. אלא: תצעקו! אבל עם טעם.
אפרת גוש צועקת גם חזק וגם עם טעם. הדימוי המוביל בשיר הוא כמובן שוביניסטי בעליל – קרב איגרוף . אולם אפרת גוש לא מתייחסת רק לפן הפיזי של הקרב, אלא גם לפן הנפשי, ובכך הופכת את השיר למורכב ומעניין יותר.

אפרת גוש פוצעת תולשת הולמת ו.. נהדרת!!
הבית הראשון של השיר :
קודם כל הגני על הגוף
שאיש מבחוץ לא ייכנס בך.
בשתי השורות הללו קוראת לך אפרת גוש להגן על הגוף, כדי שאף אחד לא ייכנס בך. ניתן לנתח את זה גם כאירוע פיזי ואף מיני אלים (לא ייכנס בך), וגם כאירוע נפשי ואף מיני אלים (לא ייכנס לתוכך).
לאחר מכן היא שרה את שתי השורות הנ"ל:
ידיים שמרי קרוב אל הפרצוף
זה המקום הראשון, רואים מה קורה לך
בשורות האלה זה כבר ברור שמדובר באירוע נפשי. תשמרי על הפנים שלך, כי הם יכולים לחשוף החוצה את הרגשות שלך, וזה לא טוב.
אפרת גוש , בפזמון של השיר " קרב איגרוף " צוחקת, שואגת, פוגעת, פוצעת, תולשת, דופקת, לוחמת, הולמת, צועקת, משגעת, דורשת וכובשת. אבל מצליחה לעשות את זה חד, חזק, עדין ולא קלישאתי.
אני לא יודע אם שמתם לב, אבל בין כל מילות הקרב הגבריות "דופקת, לוחמת, הולמת" חסרות מילות קרב נשיות כמו: "שורטת, צובטת, נושכת". ההיעדרות של המילים הללו היא כמובן לא מקרית: אפרת גוש רוצה ללמד את האישה להילחם בכל הכוח שיש לה, ובצורה שווה לגבר.
אפרת גוש פונה אל האישה, בין אם המוכה ובין אם החיה בסביבה לא שוויונית, ומשכנעת אותה שלא תשתוק ושלא תתבייש עוד לעולם. אולם, בניגוד ליהירות המאצ'ואיסטית הגברית, אומרת אפרת גוש לכל אישה להיות מודעת גם לנקודות התורפה שלה.
שרית חדד, באירוניה גדולה, מסווה מסרים פמיניסטיים בתוך השיר "חגיגה". אפרת גוש, בניגוד לשרית חדד, בועטת את המסרים האלה לכיוון המאזין בכל הכוח.
ואולי השיר הוא בכלל על משהו אחר. אפרת גוש (על פי דבריה, כמובן) לא כתבה את המילים לשיריה בדיסק הראשון בגלל שפחדה לחשוף את עצמה. לכן, אולי זהו בכלל שיר התגברות על הפחד מחשיפה. הבית השני של השיר :
עטפי היטב כל פצע חשוף
שם הוא מנסה לפגוע
שיווי משקל, שלא תיפלי לטירוף
גופך מסוגל, קרב איגרוף
תעטפי היטב כל פצע חשוף, קוראת אפרת גוש . אם אני רוצה לראות את זה כפחד מחשיפה, אז הפצעים יכולים להיות נפשיים וההסתרה שלהם יכולה להיות גם מפני התקשורת והקהל הביקורתיים .
תשמרי על שיווי משקל, ממשיכה אפשרת גוש . וכמו הפצעים, גם שיווי המשקל יכול להיות איזון פנימי כנגד כל הביקורות הרעות שיוטחו בך.
ולבסוף, הקרב כנגד הביקורות הרעות הוא כמו קרב איגרוף ..
שיר טוב זהו שיר אשר ניתן לפרש אותו במספר דרכים. השיר של אפרת גוש מקסים, עדין נוגע, וכמובן, נתון להרבה פרשנויות. שיר מדהים.
מאמרים נוספים ב נשים עם כבוד
ראשית, אני רוצה להתייחס לסוגיית כתיבת השירים.
אינני מוצא בעובדה, כי גוש לא כתבה את שירי תקליט הבכורה, פיחות לעוצמת השירה. שחקנים דגולים אינם מחזאים – הם יודעים להביא את התכנים הפנימיים שלהם לתוך התפקיד. ואין תפקידים קטנים…
אבל לעניין קרב אגרוף:
יש לנתח שיר זה על רקע כלל ביצועיה של גוש. גוש מציגה פעמים רבות דמות נשית, רגשית ורגשנית, יצרית ומודעת מאד. הפגיעות שלה חשופה מאד בשירים של התקליט הראשון. מרעיבה עצמה למוות (דיאטה), מפקירה את גופה ונשמתה לכמעט אונס (מועדון ריקודים) ומכורה לאהבה נצלנית (תמיד כשאתה בא).
קרב אגרוף, שצומח מתוך "לראות את האור", הוא מאמץ (שנכשל, עם ממשיכים להקשיב לתקליט) להיאבק במגרש הגברי עם החודרנות, הרצון ל"דפוק" והניתוק הרגשי שהדמויות הגבריות בכל שיריה (אפילו הרגיש לא קולט ב"בוא אלי") מפגינות.
אני תמיד מנסה לראות תקליטים כיצירות שלמות – שבו נרטיב נשזר בכל השירים ומתנהל דיאלוג בין השירים (לפעמים דיאלקטיקה – למשל "גם אני הייתי שם" ו"אתה תחזור") תהליכי הצמיחה, הקמילה, הניסיון לקשר ושברו – הופכים את התקליט מאוסף שירים ליצירה שלמה
ש.ק.