עלי מוהר מראה לנו כיצד התחיל העצב המתוק


שש עשרה מלאו לנער

השיר " שש עשרה מלאו לנער " נכתב על ידי עלי מוהר ז"ל עבור גבי שושן . שיר פשוט ומתוק זה מחזיר אותנו אל אותה אהבת ילדות ראשונה, נכזבת ושבורה, אשר רובנו בודאי חווינו. האהבות הראשונות הן הכי חזקות לא בגלל שהן הכי טובות או הכי מתאימות, אלא בגלל שדרכן אנחנו מבינים את כוחה העצום של האהבה – כוח אשר הופך לעצום פי כמה כאשר היא הופכת לאהבה נכזבת ואנו מגלים שאנחנו פשוט לא יודעים כיצד להתמודד עם הכאב שנובע ממנה. זוהי הרי אהבה ראשונה, לא ידענו כיצד להתמודד איתה לפני שהיא הופיעה, ובטח ובטח שלא ידענו כיצד להתמודד איתה לאחר שהיא הלכה.

( קישור לכתבת הקטגוריה: מלנכוליה מתוקה )

שש עשרה מלאו לנער , גבי שושן
מילים: עלי מוהר
לחן: צביקה נוי וקובי אושרת


0 עלי מוהר מראה לנו כיצד התחיל העצב המתוק

שש עשרה מלאו לנער וליבו המה
היא הייתה יפה כלבנה במלואה
שושנים בלחייה שמש בשערה
תלתלים רכים כמה לבן הוא צווארה

והוא אהב אותה
והוא חלם דמותה
והוא רצה בה
וכך התחיל העצב המתוק
והבדידות חונקת את הצחוק

שש עשרה מלאו לנער וליבו המה
הוא כתב שירים עם שחר ולחש את שמה
ברחוב שבו היא גרה הסתובב שעות
כדי לראות אותה עוברת עם החברות.

והוא אהב אותה…

היא למדה בעצם בכיתה המקבילה
הוא ראה אותה רק מדי פעם בהפסקה
וכך התחיל העצב המתוק
והבדידות חונקת את הצחוק

נערה יפה ונער ככה זה היה
נערה יפה מוקפת אור ואהבה
שושנים בלחייה שמש בשערה
תלתלים רכים כמה לבן הוא צווארה.

והוא אהב אותה..

ניתוח השיר :

שיר זה של עלי מוהר מציג בפנינו את הרגע שבו ילד הופך לנער . אם עבור ילדים עצב זה עצב ושמחה היא שמחה, הרי שכאן התמונה היא אחרת. הנער בשיר, בעקבות אהבה נכזבת , מתחיל להרגיש רגשות מורכבים שמעולם לא הכיר כולם להם. עלי מוהר קורא לכך " עצב מתוק ".
עלי מוהר
בוחר להגיד לנו שהגיל של הנער הוא שש עשרה , כנראה בגלל שבגיל זה אנו מתחילים להסתכל על העולם כמבוגרים אולם עדיין דרך תמימות ילדים. אני מניח שזו הסיבה גם שמסיבת יום ההולדת של גיל שש עשרה נחשבת למיוחדת יותר משל גיל חמש עשרה או שבע עשרה (לראייה המושג המוכר sweet sixteen).

בעזרת שני הבתים הראשונים מתאר בפנינו עלי מוהר את יופייה של הנערה ואת האופן שבו הנער הולך שבי אחריה. אני בוחר שלא להתעכב על הדימויים היפים ומדלג אל הפזמון של השיר :
והוא אהב אותה
והוא חלם דמותה
והוא רצה בה
וכך התחיל העצב המתוק
והבדידות חונקת את הצחוק

בפזמון שר גבי שושן שהנער אהב וחלם את דמותה של הנערה. אנו עדיין לא יודעים מה היחס של הנערה אליו אולם יכולים לנחש שזוהי אהבה נכזבת מתוך שתי השורות האחרונות בפזמון:
וכך התחיל העצב המתוק
והבדידות חונקת את הצחוק

עלי מוהר כותב שכך התחיל העצב המתוק . לפי דעתי הוא מתכוון להגיד לנו שכאן נולד בתוך הנער רגש חדש ומורכב יותר מכל הרגשות שהכיר עד כה. הוא חש עצבות בגלל האהבה הלא ממומשת, אולם יחד עם העצבות הזו הוא גם חש מתיקות בשל העוצמה של האהבה הזאת שהוא מגלה בתוכו. אהבה שהוא מעולם לא ידע שקיימת בו. העצב המתוק הוא בעצם תחושה של מלנכוליה . הנער , דרך אהבה נכזבת, למד מהי מלנכוליה מתוקה.

יכולתי לסיים כאן את ניתוח השיר מאחר והגעתי לנקודה אליה רציתי להגיע, אולם ברצוני להגיד דבר מה גם על הבית השלישי בשיר:

301489 5 עלי מוהר מראה לנו כיצד התחיל העצב המתוק

עלי מוהר ז"ל, עצב מתוק (יניב בוצ'צ'ו)

היא למדה בעצם בכיתה המקבילה
הוא ראה אותה רק מדי פעם בהפסקה

בבית הזה מציג גבי שושן מין אירוניה או גיחוך כלפיי הנער בשיר . אנו מבינים שהוא מעולם לא דיבר עם הנערה ורק ראה אותה מדי פעם בהפסקה. עובדה זו מציגה את האהבה שלו בעצם כשטחית לחלוטין ונובעת רק מיופייה של הנערה (אשר עלי מוהר מתאר אותו בצורה נפלאה לאורך כל השיר). ניתן לזלזל בשל כך באהבה של הנער , אולם כזו היא אהבה ראשונה, מין אש חסרת היגיון שבוערת בתוכך ואינך יכול לדעת מדוע וכיצד היא צצה פתאום.

בשיר " בואי גלי ", אשר נכתב על ידי אהוד מנור , אנו פוגשים ילדה אשר גורמת לגבר מבוגר להתגעגע אל הימים בהם עצב היה עצב ושמחה הייתה שמחה ( קישור לכתבה על השיר " בואי גלי ")
בשירים של חמי רודנר , אהוד בנאי והחברים של נטאשה אנו פוגשים גברים מבוגרים אשר כבר מכירים בהפכפכותו של הרגש המלנכולי מכל הזוויות האפשריות.
השיר " שש עשרה מלאו לנער " מציג בפנינו את נקודת האמצע. כאן מתחיל הנער להבין שרגשות הם דבר מורכב שיכולים להופיע במספר רבדים.

עלי מוהר , דרך שיר ילדות מקסים, מציג בפנינו את הדואליות של העצב והמתיקות דרך אהבה נכזבת. אני מאוד אוהב את השיר הזה. בלי שום דואליות.

הפוסט הזה פורסם בקטגוריה מלנכוליה מתוקה,‏ עם התגים .‏ קישור ישיר לפוסט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>