ארקדי דוכין ומיכה שטרית מאוהבים בפוזה המלנכולית


היכולת ללגלג על עצמך או לפחות להיות אירוני במעט כלפיי עצמך היא אחת היכולות האנושיות המוערכות ביותר בעיניי. פעם נטיתי לתפוס את עצמי כבעל הומור עצמי מפותח, אולם סיטואציות רבות בהן נהגתי בקטנוניות ובשחצנות, לימדו אותי שאולי לא באמת ניחנתי ביכולת הזאת..
אבל להקת החברים של נטאשה ניחנו גם ניחנו ביכולת הזאת, ובענק!
בתוך אלבום הקונספט שלהם, "רדיו בלה בלה" ,מציגים בפנינו ארקדי דוכין ומיכה שטרית ארבע דמויות מדהימות ומרכבות, אשר כל אחת מהן היא נקודת מבט ייחודית ומעניינת על אופי הלהקה. אולם מבין כל הדמויות (פרדי, הפי, שץ וליזה) אין ספק שפרדי המלנכולי הוא הדמות הכי מזוהה עם להקת החברים של נטאשה ועם ראשיה, ארקדי דוכין ומיכה שטרית .
אולם עובדה זו לא מפריעה להם לצחוק מעט על עצמם. בשיר " שברי את הטלויזיה ", דרך דמותו של פרדי, מלגלגים באירוניה עצמית ארקדי דוכין ומיכה שטרית על הקלישאה המלנכולית שהם הפכו להיות נציגיה הרשמים בישראל.

שברי את הטלויזיה , החברים של נטאשה
מילים : מיכה שטרית
לחן : ארקדי דוכין

0 ארקדי דוכין ומיכה שטרית מאוהבים בפוזה המלנכולית

שברי את הטלויזיה ובואי נלך לישון
כבר הרבה, הרבה זמן אני לא מצליח לחלום.

יש לי אהבה , ים של אהבה ,
אפילו יש לי קצת כסף,
אז מאיפה זה בא? מאיפה זה בא?
מאיפה בא העצב?

אתה אוהב את ה"פוזה" המלנכולית הזאת –
את אומרת
אתה מחפש ומוצא את זה, אתה מכור,
אתה לא יכול אחרת.
לפעמים אני שונא את הכנות שלך,
אבל נדמה לי שאת צודקת,
אני מחפש ומוצא את זה,
כנראה שאני לא יכול אחרת.

פוצצי את הלווין שמשוטט שם מעל הוא לא שייך לשמיים,
בואי נעשה ילד, בואי נאמץ, לא איכפת לי אם אחד או שניים.

יש לי אהבה , ים של אהבה ,
אפילו יש לי קצת כסף,
אז מאיפה זה בא? מאיפה זה בא?
מאיפה בא העצב?

אתה אוהב…

ניתוח השיר :

לא כל שיר שנכתב הוא כמובן דיוקן עצמי, אולם השיר " שברי את הטלוויזיה " אשר כתב מיכה שטרית , נתפס כדיוקן לא רע גם של מיכה שטרית וגם של ארקדי דוכין . (אם מישהו, ובודאי ארקדי דוכין ומיכה שטרית עצמם, רואה בכך עלבון, אז אני מתנצל).
דמות הדובר, כפי שהיא נובעת מתוך השיר, היא של בורגני משועמם שלא מוצא תכלית לחייו ומנהל יחסים של אהבה שנאה עם הטכנולוגיה, עם האידיאולוגיה ועם עצמו. בורגני קלאסי.
השוני היחיד הוא שלדמות הבורגני בשיר יש " ים של אהבה ", (לסטריאוטיפ הבורגני הקלאסי יש בדרך כלל גם חלל ריק באזור הלב).

ארקדי דוכין ומיכה שטרית , בשיר " שברי את הטלוויזיה " מפנים ביקורת קשה נגד כולנו, אולם מה שיפה בשיר זו העובדה שהם לא חוסכים את הביקורת הזאת גם מעצמם. אתחיל מהביקורת שהם מציגים נגד הבורגנות ובכלל ההתדרדרות של העולם:

גם ביקורת נגד הטכנולוגיה (מתוך שני הבתים):
שברי את הטלויזיה ובואי נלך לישון
הטלויזיה , יותר מכל המצאה טכנולוגית אחרת, מבטאת את הרדידות והטיפשות ובעיקר אובדן הערכיות של האנשים בעולם המודרני. למי מאיתנו לא עברה המחשבה לשבור יום אחד את הטלויזיה , אולם עובדה שאף אחד לא באמת עושה את זה.
פוצצי את הלווין שמשוטט שם מעל הוא לא שייך לשמיים
הלווין אשר לא שייך לשמיים מבטא, לפי דעתי, גם את האופן שבו הרסנו את הטבע וגם את החשדנות האנושית אשר מתבטאת בכך שכולם מרגלים אחרי כולם. כשאני מסתכל למעלה, אומר לנו דובר השיר , אני רוצה לראות כוכבים ולא לווינים.

וגם ביקורת נגד חוסר התכלית שלנו ושל החיים (גם מתוך שני הבתים):
כבר הרבה, הרבה זמן אני לא מצליח לחלום.
משפט אשר אומר הכול ואין מה להוסיף עליו. אדם ללא חלומות הוא אדם חסר תכלית שלא יכול להיות מאושר. .
בואי נעשה ילד, בואי נאמץ, לא איכפת לי אם אחד או שניים.
עבור רוב האנשים, הילדים הם תכלית חייהם, הם דור ההמשך והם משארים אותם מחוברים לעולם. אולם הדובר בשיר של החברים של נטאשה חי ללא תכלית אמיתית ומנותק מהעולם וגם לא ממש מנסה להתחבר אליו. אנשים אומרים שילדים מביאים טעם לחיים, אז אולי זה יעבוד כך גם עבורו?

יש עוד הרבה מה להגיד על הביקורת שמפנה כאן מיכה שטרית כלפיי כולנו, אולם אני רוצה לעבור אל נושא הקטגוריה " מלנכוליה מתוקה ":
יש לי אהבה , ים של אהבה ,
אפילו יש לי קצת כסף,
אז מאיפה זה בא? מאיפה זה בא?
מאיפה בא העצב?

יש לי ים של אהבה ואפילו קצת כסף, אומר לעצמו הדובר בשיר, אז מאיפה, לעזאזל, מגיע כל העצב הזה?
מאיפה?? שואלת אותו אהובתו באירוניה , אתה הרי מת על זה ככה, אתה מכור לפוזה המלנכולית הזאת:
אתה אוהב את ה"פוזה" המלנכולית הזאת –
את אומרת
אתה מחפש ומוצא את זה, אתה מכור,
אתה לא יכול אחרת. 

780 ארקדי דוכין ומיכה שטרית מאוהבים בפוזה המלנכולית

מיכה שטרית , מבקר המדינה (צלום: יח"צ)

ולאחר מכן מגיעה כמובן ההשלמה של הדובר בשיר ( כנראה בן דמותו של מיכה שטרית ) עם ההבנה שהוא נהנה לדבוק בפוזה המלנכולית המתקתקה שסיגל לעצמו:
לפעמים אני שונא את הכנות שלך,
אבל נדמה לי שאת צודקת,
אני מחפש ומוצא את זה,
כנראה שאני לא יכול אחרת.

המלנכוליה בכלל והפוזה המלנכולית בפרט, הפכו עם השנים לכרטיס הביקור האומנותי גם של ארקדי דוכין וגם של מיכה שטרית . היופי שבשיר " שברי את הטלויזיה " היא היכולת שלהם ללגלג על הפוזה המלנכולית הזאת באירוניה עצמית מקסימה ומבורכת. הפזמון של השיר הוא מקסים בעיניי מאחר והוא מעביר לנו דמות מורכבת עם סתירות פנימיות, אבל שכולם יכולים להבין אותה ולחייך לעצמם בהנאה כשהם מבינים אותה.

ארקדי דוכין ומיכה שטרית הם יוצרים ענקיים, ואני מקווה מאוד לראות אותם משתפים שוב פעולה. הם אמנם עושים דברים יפים גם לחוד,  אבל תעשיית המוזיקה הישראלית צריכה קמבק של להקת החברים של נטאשה .
" שברי את הטלויזיה " הוא אחד משיריי הביקורת הטובים ביותר שנוצרו כאן. אולם מאחר והיה לי חשוב להציג את הפוזה המלנכולית המתקתקה שעולה מתוך השיר , אז רק נגעתי בקצה קצהו של קרחון הביקורת שהשיר הזה מציב. שיר חזק.

הפוסט הזה פורסם בקטגוריה מלנכוליה מתוקה,‏ עם התגים , , , .‏ קישור ישיר לפוסט.

4 תגובות על ארקדי דוכין ומיכה שטרית מאוהבים בפוזה המלנכולית

  1. מאת שיר-דמע‏:

    אחד השירים האהובים עליי. אהבתי את הניתוח שלך. תודה עליו.

  2. מאת Thallysson‏:

    That's the pecreft insight in a thread like this.

  3. מאת אוי ואבי‏:

    בבקשה תעשה אחד על הפרוייקט של עידן רייכל
    "שושנים עצובות"
    בבקשה. או "עכשיו קרוב".

  4. RE:????? ????? ????? ????? ??????? ????? ????????? Валок Салфорд Мышкин

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>