דף הבית > כוחה של מילה > שלום חנוך טורק את הדלת בלי לומר מילה
27 ינו'

שלום חנוך טורק את הדלת בלי לומר מילה

בקטגוריה " כוחה של מילה " אציג כעת את שלום חנוך . שלום חנוך כתב שירים רבים אשר מתכתבים עם המושג " מילה " או " מילים ". אני בוחר דווקא בשיר זה מאחר והוא אחד השירים היפים שנכתבו כאן.
בשיר " מילים " של איה כורם בוחר הגבר להיפרד מהאישה ומילות האהבה מתבררות כמילות פרידה.
גם בשיר " בלי לומר מילה " של שלום חנוך , בוחר הגבר להיפרד מהאישה, אולם בניגוד לשיר של איה כורם , כאן נשארת האישה רק עם שתיקה רועמת שמתפוצצת לה בפנים בסוף השיר.

בנוסף, שלום חנוך הצליח לבנות בשיר, לדעתי, דמות מדהימה של גבר מורכב אשר איננו מצליחים להחליט האם לשנוא אותו או לרחם עליו בשל אטימותו.

בלי לומר מילה , שלום חנוך
מילים ולחן: שלום חנוך

אני ממליץ לכם להקשיב לשיר ב you tube
(לגרסה המקורית של שלום חנוך לחץ כאן)
(לגרסה של להקת מטרופולין לחץ כאן)

שלום חנוך עוזב בטריקת דלת

שלום חנוך טורק את הדלת בלי לומר מילה

פוקח את עיניו באפלה
בלי לומר מילה
חש את חום גופה ומתקרב
מופתע להיווכח שהיא ערה
בלי לומר מילה
היא לא מאמינה שהוא עוזב

לוקח את בגדיו ומתלבש
בלי לומר מילה
מביט בה וניגש ומתיישב
מוחה את הדמעה שעל לחייה
בלי לומר מילה
היא לא מאמינה שהוא עוזב
בלי לומר מילה

משפיל עיניו, לוקח נשימה
בלי לומר מילה
קם ללכת בתנופת כאב
והנה הוא חוזר למלחמה
בלי לומר מילה
היא לא מאמינה שהוא עוזב
בלי לומר מילה

בלי לומר מילה
עוד רגע והדלת נטרקת
ונדמה לו ששמע אותה צועקת
והסוף קשה כמו ההתחלה
והוא נוסע ונוסע
בלי לומר מילה

ניתוח השיר :

שלום חנוך כתב כאן עוד שיר יפה ועוצמתי על מערכת יחסים, כנראה, די מקולקלת.
ניתן לתת לשיר שני פרשנויות מרכזיות, לדעתי.

1. מערכת יחסים חסרת מילים ומסובכת בין הגבר ובין האישה , אשר לא ממש מצליחים לתקשר ביניהם. בלילה אחד מחליט הגבר , בצורה אגואיסטית ביותר, לקום וללכת בלי לומר מילה.
2. מערכת יחסים פשוטה יותר של סטוץ חד פעמי, אשר בסופו מחליט הגבר לעזוב את האישה , על אף שהיא חשבה, אולי, שיש ביניהם משהו עומק יותר.

אני מעדיף את הפרשנות הראשונה, מאחר והבחירה של הגבר לשתוק, היא הרבה יותר כבדת משמעות במערכת יחסים ולא בסטוץ. מעתה אתייחס בשיר רק אליה:

אתחיל מהבית הראשון בשיר של שלום חנוך :
פוקח את עיניו באפלה
בלי לומר מילה
חש את חום גופה ומתקרב
מופתע להיווכח שהיא ערה
בלי לומר מילה
היא לא מאמינה שהוא עוזב
כל הבתים בשיר, מלבד הבית האחרון, בנויים באותה צורה. הגבר בשיר נתפס מייד מהבית הראשון כגבר קר רוח וסר רגשות. אמנם מופיעה בבית הזה השורה:
חש את חום גופה ומתקרב
אולם היא לא מספיק דומיננטית כדיי שנאמין שיש לו רגשות כלפיי האישה ושאכפת לו ממנה.

שלום חנוך ענק

שלום חנוך ענק כתמיד. כל מילה נוספת מיותרת

בבית השני ממשיך הגבר לעשות את הפעולות הנחוצות בשביל לעזוב את האישה ולצאת מהבית. הערך השלילי שלו בעינינו מתחזק ואנחנו ממשיכים לתפוס אותו כאיש אגואיסט וקר לב:
לוקח את בגדיו ומתלבש
בלי לומר מילה
מביט בה וניגש ומתיישב
מוחה את הדמעה שעל לחייה
בלי לומר מילה
היא לא מאמינה שהוא עוזב
בלי לומר מילה
גם כאן ישנן שתי שורות אשר מנסות לערער את הדמות הרעה אשר בנינו עבור הגבר בשיר:
מביט בה וניגש ומתיישב
מוחה את הדמעה שעל לחייה
אולם עדיין, על אף המחווה היפה שהוא עושה לאישה בשיר, הוא נשאר בשליטה מוחלטת. המחווה הזה נתפסת כמעשה של איש קר אשר יודע לעשות את הדברים הנכונים בשביל להצליח במטרותיו. איש אשר מתייחס לפרידה מאהובתו כאל משימה שצריך לבצע.

לאחר מכן, הבית השלישי של השיר :
משפיל עיניו, לוקח נשימה
בלי לומר מילה
קם ללכת בתנופת כאב
והנה הוא חוזר למלחמה
בלי לומר מילה
היא לא מאמינה שהוא עוזב
בלי לומר מילה

גם בבית הזה, מראה לנו שלום חנוך שהגבר בשיר עושה את מה שעליו לעשות בשביל לעזוב את האישה וללכת. אבל שוב, גם כאן יש שני משפטים אשר גורמים לנו לשאול את עצמנו, האם מדובר באיש קר לב או באיש אשר מנותק מליבו.
משפיל עיניו, לוקח נשימה
וגם:
קם ללכת בתנופת כאב
שתי השורות האלו עוזרות לנו להתייחס אל הגבר כאל איש מסכן בעל בעיות תקשורת, ולא כאל איש קר רוח אשר פועל בפרידה מאהובה ממש כמו קצין צבא בלמלחמה. בנוסף, הנה הוא חוזר למלחמה מסמל לדעתי את הבדידות שלו ואת החזרה למלחמה העצמית שלו כנגד חוסר היכולת שלו לאהוב. פרשנות נוספת למלחמה היא "מלחמת המינים", הגיבור חוזר אל עולם הרווקים והרווקות האכזר וחסר הפשרות.

לאחר מכן מגיע הבית הרביעי בשיר :
בלי לומר מילה
עוד רגע והדלת נטרקת
ונדמה לו ששמע אותה צועקת
והסוף קשה כמו ההתחלה
והוא נוסע ונוסע
בלי לומר מילה
בית זה בעצם מסכם את כל אקט התקשורת בין הגבר ובין האישה . כמו שהגבר לא אומר מילה לאורך כל השיר ,כך גם האישה לא אומרת דבר. היא מתחננת אליו בשפת גופה שיסביר לה מדוע הוא עוזב אולם עושה זאת ללא מילים . לאורך כל השיר לא מאמינה האישה שהוא באמת עוזב ולכן בוחרת לשתוק בדיוק כמו הגבר . אולם אז, רגע לפני שהדלת נטרקת מאחוריו, כל הכאב והתסכול מתפרץ מתוכה החוצה בצעקה קורעת לב.

שלום חנוך כתב כאן שיר מקסים ובעל דקויות עדינות בפרידה שבין בניי זוג. היופי בשיר , לפי דעתי, הוא שלאורך כל הפרידה מתרחשות ביניהן הרבה מאוד מחוות של כאב וכעס אבל גם של כמיהה לחום ועידוד. אולם כל המחוות האלה נעשות ללא מילים .
הקול היחיד, אשר נשמע בשיר , הוא קול צעקתה של האישה . אולם צעקה זה מתרחשת רק לאחר שכבר אין מי שמקשיב לה.

לכם דווקא כן כדאי להקשיב, ואפילו להקשיב טוב. גם לביצוע המקורי של שלום חנוך וגם לגרסת הכיסוי שלהקת מטרופולין עשתה לשיר. (קישורים לשירים ב you tube בתחילת הכתבה)
שלום חנוך הוא ענק כתמיד, ולהקת מטרופולין, בגרסת הכיסוי, הצליחו לשמר את הגדולה הזו.

  1. שי
    26 אפריל, 2010 מתוך 18:02 | #1

    אני ממש לא מסכים עם הניתוח שלך לגבר כאדם קר ומנותק, וגם לא כאחד עם בעיות תקשורת. יש לפחות שלושה רמזים לכך שדווקא יש לו רגשות כלפיה וכואב לו לא פחות, ואתה גם ציטטת את השורות האלו. אפשר (ולדעתי גם נכון) להסתכל על השיר כמערכת יחסים מורכבת שבה עם כל האהבה, צריך גם להיפרד, ובמערכת יחסים כזו כבר אין טעם למילים, הן רק פוצעות יותר, וזה מה שאני מבין מהשיר. מה עוד שהגבר, כדרכם של גברים, הוא לא דברן גדול..

  2. נתי מופלג
    27 אפריל, 2010 מתוך 11:24 | #2

    אני לא רואה סיבה להתווכח, הפרשנות שלך היא לגיטימית ביותר וגם הפרשנות שלי. אני גם לא רואה הבדלים גדולים ביניהן, רק שאני שמתי את הדגש על השתיקות ומהן ניתחתי את הבחור בשיר, ואילו אתה שמת את הדגש דווקא על גילויי החיבה של הבחור בשיר, ומהם התחלת את הניתוח. ולדעתי שתי הפרשנויות אפשריות.

  3. מיכל
    24 יוני, 2010 מתוך 10:51 | #3

    מדובר על גבר שנאלץ לעזוב את בת זוגתו למילואים. לא בטוח שהוא יחזור. כדאי לבדוק את ההיסטוריה של השיר. לא סתם הוא מוחה דמעה וקם בתנופת כאב

  4. נתי מופלג
    27 יוני, 2010 מתוך 11:20 | #4

    זה שיר! לעזאזל, זה שיר! זה לא ספר היסטוריה אלא מה שכל אחד מאיתנו רוצה למצוא ומוצא בו. אני מניח שאת אוהבת את שלום חנוך ולכן אני מזמין אותך לקרוא את הניתוח ל – "משיח" האם מדובר ב- משיח שיביא את הגאולה או במשיח, מנהל של חברה שהתרסקה והחליט להתאבד? גם אם תשאלי את שלום חנוך, הוא יגיד לך שגם וגם או לא ולא (אם הוא ירצה להיות מעורפל). ואם את תראי בשיר הזה משהו אחר אז מצוין! כי זה ניתוח של שיר. יש כמובן הרבה מאמרים בנושא, אולם אני רוצה להפנות אותך למאמר מפורסם מאוד ששינה את התפיסה של ניתוח שירים – למאמר קוראים "מות המחבר" של רולאן בארת. שם הוא אומר, בעצם, שכבר אין משמעות ל "מה התכוון המשורר", אלא למה שהקורא מבין. מות המחבר הוא בעצם הולדת הקורא. בנוסף לכך, זו פרשנות משעממת וטריוויאלית ביותר להגיד שהוא נוסע למילואים ובגלל זה יש מלחמה בשיר. זה הופך את כל השתיקות וחוסר המגע בחדר לפשוטים ולא מעניינים. וזו עוד מטרה של פרשנות טובה, להפיח רוח חיים בשיר ולרענן אותו. כל הקונטקסט של השיר הרה יותר מעניין ומסקרן תחת הפרשנות של פרידה ולא של הליכה של הגבר למילואים..

  1. אין הפניות עדיין.