המנתח – ניתוח שירים ישראלים

בכתבה זו אציג ניתוח של השיר "איך הוא שר " בקטגוריה בעזרת השם . שיר זה, אשר נכתב על ידי דני רובס, אומנם לא נכתב לזכרו של זוהר ארגוב כפי שרבים חושבים, אולם זוהי פרשנות קיימת, אפשרית ואף מתבקשת .אהוד בנאי כתב את השיר " בלוז כנעני " לזכרו של מאיר אריאל , ומאפשר לנו להתנחם בכך שנר היצירה של מאיר אריאל ידלוק תמיד. בניגוד לשיר של אהוד בנאי , השיר " איך הוא שר" מציג נקודת מבט קצת יותר פסימית של דבר אשר היה ונגמר, בין אם הכוונה היא לזוהר ארגוב ובין אם לא.

איך הוא שר , דני רובס
מילים ולחן: דני רובס

(אני ממליץ ללחוץ כאן ולהקשיב לשיר ב youtube)

מרחוק הוא שומע תפילות, בית הכנסת מלא
הנרות הדולקים ריח ערב שבת שוב עולה
איך כולם התגאו בו הילד עם קול הזהב
והסוף כמו בקרב אבוד, סוגר עליו

מה נשאר מהזוהר, מכל השירים , מה נשאר?

ואימו לחשה לתינוק שרעד ובכה
עוד תיראה לכולנו תהיה גאווה מקולך
חום ידו של אביו כששר והאש בעיניו
והסוף, כמו בקרב אבוד, סוגר עליו

איך הוא שר , איך הוא שר
הם רקדו מסביבו בטירוף, הוא היה מאושר
איך הוא שר , איך הוא שר
מה נשאר מהזוהר, מכל השירים , מה נשאר

הם סגדו לו כמו אל הוא היה סך הכול בן אדם
הקולות ששמע בשכונה, נמוגים לאיטם
רק הפחד ההוא, הלבן בעורקיו מתפתל
הוא חשב שימריא איתו, לא, והוא נופל

איך הוא שר , איך הוא שר
הם רקדו מסביבו בטירוף, הוא היה מאושר
איך הוא שר , איך הוא שר ,
מה נשאר מהזוהר, מכל השירים , מה נשאר
מה נשאר מהזוהר, מכל השירים , מה נשאר
מה נשאר מהזוהר, מכל השירים שהוא שר

ניתוח השיר :

את ניתוח השיר אני מצבע כשיר לזכרו של זוהר ארגוב, ומעתה ואילך אתייחס רק לכך. המילים בשיר של דני רובס הן פשוטות אך נאמרות מהלב. שני הבתים הראשונים של השיר הם ברורים ואין צורך לנתח אותם. אני רק אציג כאן ניגוד חזק אשר מופיע בשניהם. בשלושת השורות הראשונות של כל בית, מתואר זוהר ארגוב כילד עם עתיד גדול, ובשורה האחרונה מופיע משפט אשר מרמז על הסוף הטרגי של זוהר ארגוב :
והסוף כמו בקרב אבוד, סוגר עליו

בבית השלישי מספר לנו דני רובס למה בעצם נפל זוהר ארגוב :
רק הפחד ההוא, הלבן בעורקיו מתפתל
הוא חשב שימריא איתו, לא, והוא נופל
הפחד הלבן אשר מתפתל בעורקיו הוא סמים. בשביל לחזק מסקנה זו אני אציג שני קטעים מתוך השיר " המוות אינו מחוסר עבודה " של רמי פורטיס :
כל היום את על לבן
וגם:
אל תפשילי שרוולים
שלא יראו את הורידים
אין שום ספק שזהו שיר על סמים, ובאותה צורה גם דני רובס שר על בעיית הסמים שהייתה לזוהר ארגוב . לכן, השורה שמופיעה לאחר מכן מבטאת בעצם את הנפילה של זוהר ארגוב :
הוא חשב שימריא איתו, לא, והוא נופל

דני רובס , למה התכוון המשורר?

כעת אגיע אל ניתוח הפזמון של השיר :
איך הוא שר, איך הוא שר,
הם רקדו מסביבו בטירוף, הוא היה מאושר
איך הוא שר, איך הוא שר,
מה נשאר מהזוהר, מכל השירים , מה נשאר
כמו בשני הבתים הראשונים של השיר , גם בפזמון יש ניגוד בין שלושת השורות הראשונות אשר מבטאות שמחה ואילו השורה האחרונה מבטאת עצב או כאב.
איך הוא שר מהלל דני רובס את קולו של זוהר ארגוב . זה כל כך יפה לשמוע זמר אשר מהלל זמר אחר בצורה כל כך אמיתית. כשבאמת, אין אחד שלא יסכים עם דני רובס, לזוהר ארגוב היה קול מהשמיים.

בנוסף לכך, בפזמון מופיעה השורה היפה והחשובה ביותר בשיר:
מה נשאר מהזוהר, מכל השירים , מה נשאר
בקטגוריה " בעזרת השם " אני מנתח שירים אשר נעשה בהם שימוש בשם הפרטי של האדם אותו הם מנציחים, והשימוש הזה בשמו מאדיר את השיר . מה נשאר מהזוהר? שואל אותנו דני רובס. הזוהר מבטא גם את התהילה של זוהר ארגוב , אבל גם את זוהר ארגוב עצמו. לכן ההשוואה הזאת אומרת בעצם:
מה נשאר לנו מזוהר ארגוב ומכל השירים שלו, מה נשאר?
בתחילת הכתבה ערכתי השוואה בין הנחמה של אהוד בנאי ביצירות של מאיר אריאל לבין חוסר היכולת של דני רובס להתנחם בדבר. נקודה זו עולה מתוך השורה הזאת בפזמון.
"מה עוזר לנו כל השירים היפים שהשאיר מאחוריו זוהר ארגוב ", אומר לנו דני רובס , "אם הוא כבר לא איתנו? תחשבו בכמה עוד שירים מדהימים היינו יכולים לזכות, אם הוא היה עדיין בחיים".

הכתבה אמורה הייתה להסתיים כאן, אולם בעקבות תגובה שקיבלתי מאת "עידן" (תגובה אשר מפורסמת למטה) הייתי צריך להוסיף מספר מילים. בתגובה טוען עידן, (וכנראה שדי בצדק) שעל פי אתרים מהימנים משלי! דני רובס לא כתב את השיר על זוהר ארגוב , אלא על זמרים גדולים אחרים אשר השפיעו עליו ועל יצירתו.

קישור לכתבה באתר מימה.

בהנחה שמה שכתוב שם נכון, ואני נוטה לחשוב שכן, אז הייתי צריך לזרוק את הכתבה הזו לפח בתחושת אכזבה עצמית קשה בשל התחקיר המצ'וקמק שביצעתי לפני כתיבת הכתבה.
אבל לא זרקתי את הכתבה בגלל שלפי דעתי, ניתוח שיר אינו צריך להתייחס לכוונת המשורר.

זה נשמע מהפכני, אבל אני לא המצאתי כאן שום דבר. הגישות החדשות בדבר פרשנות שירה טוענות שהדבר העיקרי בניתוח שירים הוא לא "למה התכוון המשורר", אלא מה אני מבין מתוך השיר. ואם הפרשנות שאתה נותן לשיר לא מוציאה מהמילים את התוכן, אז זוהי פרשנות לגיטימית ואף רצויה. גישה זו התפתחה בעיקר מתוך המאמר "מות המחבר" של רולאן בארת. הכוונה במושג "מות המחבר" היא שהכוונה של המחבר כבר לא רלוונטית. מה שרלוונטי זה מה שהקורא חושב על הטקסט. על פי כך, "מות המחבר" הוביל ל: "הולדת הקורא".

ותהיה הכוונה של דני רובס אשר תהיה, זהו שיר מקסים ומרגש על נפלאות הנוסטלגיה אשר מוביל כל אחד מאיתנו אל מחוזותיו הוא.