תחת הקטגוריה בעזרת השם אגע עכשיו בשיר בלוז כנעני אשר כתב אהוד בנאי לזכרו של מאיר אריאל . "הנר שלך מאיר עדיין בוער" שר אהוד בנאי בגעגוע לאחד היוצרים הגדולים ביותר קמו כאן, אולם מכריז גם על נצחיותו.
בלוז כנעני , אהוד בנאי
מילים ולחן: אהוד בנאי
מאז שעזבת הרבה השתנה כאן
זהו זמן שיגעון מהומה עד אין קץ
ובכל רגע חדש
פורענות לא עלינו
והכול חי ברשת הכול מתפוצץ
ובאופק אחר על אותו דף גמרא
יושבים כל הלילה , אתה ואני
שלוות עולמים
פרדס חנה-כרכור
אקליפטוס ברוח
שורק בלוז כנעני
מאז שעזבת החושך גובר כאן
האור שלך מאיר עדיין זוהר
זה סיבוב הופעות מקומי
אתה יודע
אותו שיר כאב הולך וחוזר
ובאופק אחר סביב שולחן השבת
יושבים כולם יחד, גם אתה ואני
שלוות עולמים
פרדס חנה-כרכור
אקליפטוס בודד
שורק בלוז כנעני
מאז שעזבת הרבה השתנה כאן
זה עולם אלקטרוני קצת קשה לדבר
ומילים כמו שלך
אף אחד לא אומר כבר
הנר שלך מאיר עדיין בוער
ובאופק אחר אחרי הופעה
נעביר בסיבוב זר קוצים ריחני
שלוות עולמים
פרדס חנה כרכור
אקליפטוס ענק
שורק בלוז כנעני
מאז שעזבת הרבה השתנה כאן
הנר שלך מאיר עדיין בוער
ניתוח השיר :
השיר בלוז כנעני אשר כתב אהוד בנאי לזכרו של מאיר אריאל הוא שיר נוסטלגי ומרגש. זהו בהחלט שיר שבו ניתן ללכת שורה אחר שורה ולנסות ולפענח את המשמעויות שלה, אולם יש לי הרבה מה להגיד על השיר באופן כללי ולכן לא אפנה לניתוח נקודתי שלו.
יש בשיר ניגוד עצום בין ההווה על פי אהוד בנאי לבין העבר אשר בו מאיר אריאל היה איתנו. הניגוד הזה בא לידי ביטוי בין שלושת הבתים של השיר לבין שלושת הפזמונים ובצורות מעט שונות . אני אדגים את הניגוד הזה על פי הבית הראשון והפזמון הראשון של השיר :
הבית הראשון בשיר :
מאז שעזבת הרבה השתנה כאן
זהו זמן שיגעון מהומה עד אין קץ
ובכל רגע חדש
פורענות לא עלינו
והכול חי ברשת הכול מתפוצץ
הפזמון בשיר :
ובאופק אחר על אותו דף גמרא
יושבים כל הלילה , אתה ואני
שלוות עולמים
פרדס חנה-כרכור
אקליפטוס ברוח
שורק בלוז כנעני
מאז שעזבת העולם נהיה מהיר ומופרע ומשוגע, שר אהוד בנאי בכל הבתים של השיר , ומוסיף שהחיים שלנו היום הם חיי אינטרנט וללא ערכים אמיתיים.
בפזמון מציג אהוד בנאי את האלטרנטיבה לחיים המהירים וחסרי התוכן: המפגשים שלו עם מאיר אריאל . שלוות עולמים בין פרדס חנה וכרכור.
הנר שלך מאיר עדיין בוער ...
בבית השני מציג אהוד בנאי ניגוד נוסף בין ההוויה של מאיר אריאל לבין החיים השטחיים שלנו היום:
מאז שעזבת החושך גובר כאן
האור שלך מאיר עדיין זוהר
כאן מגיע לידי ביטוי משחק המילים שבין הפועל " מאיר " לבין השם של הזמר " מאיר אריאל ".
האור של מאיר אריאל זה היצירה של מאיר אריאל , זוהי הנצחיות שלו. אתה אמנם כבר לא איתנו בגופך , אומר לו אהוד בנאי , אבל אור היצירה שלך עדיין מאיר אותנו וימשיך להאיר אותנו לעד.
בסוף השיר, בעזרת וריאציה מעט שונה של המשפט הזה מסכם את הנצחיות של מאיר אריאל :
מאז שעזבת הרבה השתנה כאן
הנר שלך מאיר עדיין בוער
מאז שהלכת הרבה דברים השתנו, אבל האומנות שלך והכתיבה שלך תמיד יישארו רלוונטיות ואמיתיות ובעיקר, מלאות אור. הנר שלך , מאיר אריאל , עדיין בוער .
אני יודע שזו יכולה הייתה להיות נקודה יפה לסיים אתה את הכתבה, אולם ברצוני להגיד דבר מה נוסף, אשר ישאיר אותנו באווירה קצת יותר פסימית וקודרת.
אהוד בנאי מדמה את מאיר אריאל לעץ אקליפטוס אשר שורק בלוז כנעני (לא אכנס כאן לתפקיד האקליפטוס בשיר "ארול" של מאיר אריאל). בבית הראשון מאיר אריאל הוא אקליפטוס ברוח , בבית השני הוא אקליפטוס בודד ובבית השלישי הוא אקליפטוס ענק.
עציי אקליפטוס זוכים ליחסיי ציבור מצוינים בארץ שלנו. על פי המיתוס הציוני, עץ האקליפטוס הוא זה שמייבש את הביצות ומפריח את השממה.
במובן הזה נותן אהוד בנאי למאיר אריאל את תפקיד המושיע התרבותי שלנו. העולם מתקלקל ושוקע לתוך ביצה מסריחה, אולם מאיר אריאל , בעזרת יצירתו, יכול לייבש את הביצה שבה שקענו כולנו.
אהוד בנאי משווה אמנם את מאיר אריאל גם לעץ אקליפטוס ענק בבית האחרון, אולם לפי דעתי, בסופו של דבר, מאיר אריאל הוא אקליפטוס בודד אשר שר בלוז כנעני .
בשביל לייבש ביצות לא מספיק אקליפטוס אחד , צריך הרבה עציי אקליפטוס . ומאיר אריאל לבדו לא יוכל לנצח את ההתדרדרות התרבותית.
אהוד בנאי , בשיר מקסים ונוגע ללב , נפרד מאחד היוצרים הענקיים שידענו.
יהי זכרו של מאיר אריאל ברוך
מאמרים נוספים ב בעזרת השם
במקרה ראיתי עכשיו את הניתוח שלך.
הניתוח יפה, אבל רציתי להוסיף משהו.
אני חושב שלבחירה באקליפטוס יש משמעות אחרת/נוספת- מהשיר ארול של מאיר אריאל. בשיר ארול מופיע האקליפוטס, ואף אקליפט(וס) ענק, כמו כאן. לאקליפטוס אצל ארול יש משמעות חשובה, והוא הסוף ההולך וקרב אשר כולם יודעים אותו, העץ ממנו בסופו של דבר ארול נופל ולא מתעורר. בהתחשב בניתוח המקובל שארול הוא מאיר אריאל, האקליפטוס של אהוד בנאי יכול להיות גם מצבת הזיכרון של מאיר אריאל, המדמה את סופו דרך מאיר אריאל עצמו.
הכרתי את השיר אבל לא זכרתי את המילים. עכשיו, לאחר שהקשבתי לו וגם קראתי עליו קצת, אני בהחלט מסכים אתך
תודה שפתחת את עיניי לכך