שוטי הנבואה מלגלגים ומהללים את קסם המזרח


בשירים: "הנני כאן" של יהורם גאון ו-"זה אני" של אייל גולן ישנו מאפיין דומה. שני השירים הם שירי אהבה וגעגועים מלאי קסם , ובשניהם האהבה של הדוברים בשיר נתונה קודם כל לעצמם.
באיזשהו מקום, זוהי האמת העצובה, האגו נמצא בכל מקום וגם באהבה. "אני אוהב אותך בגלל שאני אוהב אותי" שרה להקת החברים של נטאשה והם בהחלט צודקים.

הבעיה שלי עם השירים של אייל גולן ושל יהורם גאון היא שהם מתיימרים לבטל את עצמם אל מול אהובותיהם ופרודותיהם, אבל בעצם נעמדים מולם, מנופחים מגאווה ומחשיבות עצמית:
זה אני ! – לא! הנני כאן! – לא… זה אני ! – לא! לא! לא! הנני כאן!!
אח.. יהורם, אייל.. מתי תתבגרו?..

אחד הנושאים המרכזיים בתורות המזרח וכנגזרת מכך גם בפופולריזאציה שלו בקרב שלוחותיהן הישראליות היא תפיסת ה- " אני ". אין אני – צריך לוותר על האגו ולחיות מתוך שלווה עם הסביבה ולא מתוך הדחפים הפנימיים.

ביטול האגו הוא אפשרי? מי שמאמין בתפיסות האלו שיבושם לו, אולם לפי דעתי, ,תפיזות אלו חוטאות למשמעויות האמיתיות של " להיות אדם ", על שלל יצריו וסתירותיו.

157979 5 שוטי הנבואה מלגלגים ומהללים את קסם המזרח

שוטי הנבואה אין אני (מערכת וואלה)

כי בינינו..מי מוותר על האגו ? מי מוותר על עצמו ? אמנם יש אימהות בעולם, והרבה פעמים הן מתמסרות באופן טוטאלי לילדיהם, אבל אל תשכחו שגם לאימהות האלה יש אימהות משל עצמן, ובעלים וחמות.. ולהם הן יכולות לעשות את המוות. הרי בודאי שמעתם כבר את השכנה שצועקת על בעלה, או את אימא שלכם צועקת על אבא שלכם, או שהיו אלה הנשים שלכם שצועקות עליכם: "שאני אוותר? מה פתאום! גם אם תרד על ארבע אני לא אוותר!"

בקיצור, ביטול האגו לא בא בחשבון. האגו עדיין כאן והוא לא מתכוון ללכת לשום מקום. במאמר הזה אני בוחר להציג את להקת שוטי הנבואה . להקה אשר מודעת היטב לפילוסופיות בגרוש של ביטול העצמי והתגברות על האגו , ומציגה אותם בקול אירוני ומשעשע.

שוטי הנבואה, אין אני
מילים ולחן: שוטי הנבואה

0 שוטי הנבואה מלגלגים ומהללים את קסם המזרח

כן איזה כייף יהיה בסוף ימי,
כשכל החבר'ה ידברו עלי.
יגידו שהייתי I & I
בשעות רצון בשעות הפנאי

אין אני אין אני …

שמישהו יגיד דבר אחר,
אני פשוט אעוף בלי לדבר,
ואתפזר בשקט בחלל,
ללא רגשות אשם ובלי אבל

אין אני אין אני …

ניתוח השיר :

"אין אני" שרים שוטי הנבואה ומחברים אותנו אל המושג אשר מקבץ תחתיו את כל סיסמאות קסם המזרח הבודהיסטיות.
הביטוי שירי קסם המזרח הוא ביטוי (לא מחמיא במיוחד) שנתתי לכל השירים הישראלים אשר מתפלצנים עלינו עם רוחניות מוגדלת בשקל תשעים. אמנם בחרתי שלא ליצור קטגוריה בשם " קסם המזרח " אולם דוגמאות לשירים בעליי קסם שכזה, תוכלו לראות בקטגוריה "אהבה מעולם אחר".

שוטי הנבואה משתמשים בתפיסות קסם המזרח וכותבים מתוכם, אולם הם אינם עושים זאת מתוך היומרה האריסוניאנית (שרי אריסון – מהות החיים) הרוחנית בגרוש.
שוטי הנבואה שרים מתוך שילוב של קבלה ולגלוג על רוחניות ועל ביטול האגו והופכים את המשמעויות של שיריי " קסם המזרח " לקלילות ומשעשעות.

בואו נתבונן שוב בשתי השורות הראשונות בבית הראשון של השיר:
כן איך זה יהיה בסוף ימיי,
כשכל החברה ידברו עלי
הדובר בשיר מדמיין את יום מותו, ומנסה לחשוב מה יגידו עליו החברים שלו מעל קברו.
מחשבה מאוד אופיינית לאדם הנוירוטי הממוצע בן ימינו אשר התייאש מראש על כל מאבק למען ביטול האגו שלו ומתעסק באופן תמידי במה חושבים עליו ובכמה אוהבים אותו.

עכשיו ניגע בפזמון של השיר :
אין אני אין אני …
צרוף מילים זה, על כל שלל פרשנויותיו, מייצג באופן המובהק ביותר את ביטול האגו . אולם שוטי הנבואה , כשהם שרים צמד מילים זה, כביכול ביום מותם מעל הקבר שלהם, פשוט זורקים אותנו לחשוב על המוות במושגים אחרים:
חיים – יש אני. מוות – אין אני.

שוטי הנבואה , בהרבה הומור, מזמרים בשמחה על יום מותם.  על ידי כך הם לא בהכרח מלגלגים על התפיסות המזרחיות בכלל, ושירי " קסם המזרח " המגוחכים בפרט, אבל בהחלט מראים לנו כיצד ניתן לייצר קול שונה ומרענן מתוך קסם רקוב זה.

הפוסט הזה פורסם בקטגוריה אני ורק אני,‏ עם התגים , , , , , , .‏ קישור ישיר לפוסט.

3 תגובות על שוטי הנבואה מלגלגים ומהללים את קסם המזרח

  1. מאת ירון ר.‏:

    הניתוח מעניין ומרתק ומאפשר לשים לב למילים, מה שלא שמתי לב אליו אף פעם בשיר הזה אך הדעה האישית שלך יוצאת די במובהק כנגד רוחניות וקצת הורסת את הטעם של הכל.. נשמע שאתה לא כל כך בקיא בתחום הזה וממהר לקבוע עליו דעה שנובעת לפי דעתי מבורות

    אך בכל מקרה ישר כוח על האתר המקסים

  2. מאת יואב‏:

    לדעתי דבריך חציים נחת חציים פחת ובאמת לדעתי כך גם המתיימרים לרוחניות ומכאן השתשלה לך טעות זאת, שוב אני מזכיר: לדעתי.

    יש הרבה מה לדבר על רוחניות וביטול האגו, דברים אלה גם אינם דווקא מקורם במזרח וכן נראה ששוטי הנבואה לא למדו על כך רק או בעיקר מן המזרח ויש לזה ראיות. (לדוגמא שיר קול גלגל שמקורו מספר הזוהר: "קל גלגלא מתגלגלא" ראה בספר הזוהר פרשת ויחי דף רלג עמוד ב', כמובן שספק אם הם מבינים את המשמעות)

    עכשיו אני אעבור לעניין "הרוחניות בגרוש":
    אכן קיימת אצל המתבוננים דילמה בין העצמי לאחרים, וכן גם אלה עם מתווכחים עם "האמת" דהיינו השיקול בבחירה בין עצמי לאחרים מול "האמת" (כתבתי בכוונה אמת במרכאות מכיוון שאף אחד לא יכול לזקוף לדעתו את האמת)
    וכל אלה באים גם מול המצב הנתון העכשווי לבין הבחירות הנ"ל שמן הסתם לא חכם וגם לא בטוח אפשרי לפרק את מבנה המצב בהתאם ללבטים הנ"ל.

    וכל אותם לבטים אלה יכולים לחטוא בחטא הגאווה ועצמי, כן, כן גם זאת שחושבת על אחרים.

    לדוגמא:
    אדם יושב במקום האחרון בתחנת אוטובוס עם רגל פצועה, פתאום מגיע אדם מבוגר.
    לקום או לא על פי הנטיות שהצגתי לפני:
    עצמי: שאחרים יקומו, אני עם רגל פצועה והם רואים את זה, צר לי אך אני לא יכול לקום וחוץ מזה, תכלס הוא אמנם מבוגר אך יכול לעמוד.

    אחרים: אני יקום, אמנם אני פצוע אך איני יודע מה יש לאותו אדם ספק אם יוכל לעמוד יותר מכמה זמן אני מעדיף לצאת מן הספק ולתת לו לשבת, לגבי האחרים שיכולים לקום אני לא אבא שלהם והם לא קמים, לא אתן לו לסבול בגללם.

    אמת: זה נושא יותר מסובך כי כל אחד איך שלמד לעצמו לנהוג, על אף שזה אינו באמת מה שצריך להיעשות, לרוב יפעל ברקע שאיפותיו.

    מצב נתון: בהתאם לפציעה ולתכנונים של אותו אדם, אם עמידה תשנה לו את סדר המחשבות או היום ייאלץ להתעלם מאותו זקן שכן בכל אופן כנראה יכול הזקן לעמוד, ואין לי אפשרות לתת לו לשבת.

    בכל אופן הרוחניות אינה אומרת לבטל את עצמי אלא בדיוק ההפך להתחבר לעצמי ולהבין שיש גם יצרים ורצונות שהם רעים לעצמי והם נובעים מהאגו (הגאווה)

    באותו אופן אדם גאוותן שיהיה דעתן ויבין בשכלו שהכי טוב לקום ולתת למבוגר לשבת אפילו אם יכאב לו שיעמוד וכל זה אחרי שהזקן גילה דעתו שאין לו שום בעיה לעמוד, כל זה בגלל שרצה להוכיח דעתו ולפעול על פי חכמת חייו.

    או אדם שיאמין שהצלחתו בקריירה היא הכי חשובה וההתקדמות אל ראש הפרמידה מבטלת הכל בין היתר יבטל עזרה לאחרים שמפריעה לזה אך גם יבטל את עצמו בכל מיני דברים, סתם לדוגמא:
    חיי משפחה בריאים, או אפילו ביטול תחביבים ושעות פנאי עם חברים מעבר למה שבאמת טוב.
    רק בשביל הקריירה.

    בכל אופן הרוחניות במצב כזה מבקשת לצאת מהביוט העצמי להסתכלות על הסביבה ובין הסביבה גם אני נמצא.
    בכל אופן פה מתחיל שיקול הדעת האמיתי, אני הייתי פשוט שואל בקול רם את הזקן אם יש באפשרותו לעמוד ולהסביר לו שאני שואל בגלל שאני עם רגל פצועה כך אני גם יעורר אחרים לתגובה וגם אדע אם הוא יכול להמשיך לעמוד.
    ובהתאם להסתכלות כזאת האמתית לסביבה(אני מזכיר שגם אני חלק מהסביבה) אני אפעל.

    כל ההסבר כאן אינו בטוח אך הבעתי את דעתי.

    ובאמת לדעתי דעתך עדיפה על דעתם שאתה באמת טוען טענה נכונה שכן יש עצמי ואיך אני אבטל את עצמי?
    ועכשיו אחרי טענותיי אולי תפתח לעולם חדש ומופלא שהוא כולו מסלול לעצמך.

    לפירוש השיר:
    דעתי בדיוק הפוכה משלך.
    הם רצו להציג דווקא את האגו באופן אירוני וללא ספק גאוני.

    שימו לב לדבר הבא:
    במותי, דהיינו אין אני:
    כיף שכל החברה ידבר עליי ויאהבו את רצונותי ומעשיי

    אך גם שמישהו יגיד דבר אחר, דהיינו שיחלוק על דבריי או שלא ידבר על רצונותיי, אני אתפזר בשקט בחלל בלי אשם ובלי אבל דהיינו ויכוחים על דעתי, כי תכלס היא אינה משנה ושימו לב אף על פי כן אני כן אתפזר בחלל כלומר אני כן יהיה, לכן השתמש דווקא במילים התפזר בשקט בחלל.

    אולם בחיי, דהיינו כן יש אני:
    שידברו עליי זה מצויין וטוב

    אמנם בפסקה השניה שמישהו יגיד דבר אחר אז יהיו לי רגשות אשם, ויהיה אבל, כלומר טענות המצדיקות את עצמי בעניין.

    כל היופי בשיר הוא שהם באים ואומרים:
    תכלס עדיף למות מלחיות.
    מה אכפת לי חיים לא חיים העיקר שיהיה לי כיף.
    אמנם בעצם הלמות זה לא למות באמת אלא פשוט להיות אין אני שהוא ביטול האגו ואז באמת שגם יסכימו איתך וידברו עליך ויעריצו אותך אז אתה תשמח אמנם שלא ידברו כמותך ויחלקו עליך אז גם תשמח ולא תרגיש אשם בהתאם או תכעס ותטען על זה שחולקים עליך.

    השמחה גם בפסקה הראשונה שכל החברה ידברו עליי תגיע ממקום אמיתי, לא מכך שאתה צודק ובגלל זה הצלחת אלא בגלל שהצלחת אז אתה צודק, כך גם אם יחלקו עליך ויטענו נגדך זה לא משנה כי אותך מעניינת ההצלחה לא כך שאני עצמי צודק.

  3. מאת Syed‏:

    Sm-dkacab what I was looking for-ty!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>