הנני כאן ! מכריז יהורם גאון , ומציל את אהובתו מעצבותה


יהורם גאון , בשיר " הנני כאן ", אשר נכתב על ידי חיים חפר, מביא את דמותו של האוהב עד כלות.
ממש כמו אייל גולן , גם יהורם גאון שר כאן שיר סגידה של האוהב לאהובתו, אולם גם כאן, בין השורות המדהימות של השיר הזה, ניתן למצוא מסרים פחות נעימים ורומנטיים.

הנני כאן , יהורם גאון
מילים: חיים חפר
לחן: דובי זלצר

ללחוץ כאן לגרסה המדהימה של יהורם גאון ביוטיוב

0 הנני כאן ! מכריז יהורם גאון , ומציל את אהובתו מעצבותה

אני הולך אלייך כל ימיי
אני הולך אלייך מסונוור
האבנים פוצעות את כפותיי
אבל אני איני מרגיש דבר
אני חוזר מארץ לא זרועה
מושיט ידי ללטוף את שיערך
הנני כאן , אך כמו יונה פצועה
אני נופל תמיד מול שערך

הנני כאן כמו ציפורים חגות
הנני כאן מביט מן הגגות
הנני כאן כמו אבן בגדר
כמו סלע כמו באר
אני האיש אשר תמיד חוזר

אני חוזר באלף גלגולים
אני נזיר בן מלך וקבצן
ובלילות לבכות על שועלים
אני חולם וער בך בו בזמן
אני רואה אותך הרחוקה
כמו נסיכה שבוייה במגדלים
בין סורגים יושבת ומחכה ,
אלוהים, האלוהים גדולים

הנני כאן כמו ציפורים חגות
הנני כאן מביט מן הגגות
הנני כאן כמו אבן בגדר
כמו סלע כמו באר
אני האיש אשר תמיד חוזר

ואת חיכית כמו האבנים
וכמו הבור בהלך במדבר
זריחות רבות נשקו אותך פנים
שקיעות כבדות נשקו אותך צוואר
כך ראיתיך יושבת ומצפה
ובעיניך אור ועצב רב
כך לקחתיך איתי אל החופה
את היחפה עם כתר של זהב

הנני כאן …

ניתוח השיר :

לפני שאתחיל בניתוח שיר זה של יהורם גאון חשוב לי להגיד שאני מודע לכך ש: " הנני כאן " ידוע גם כשיר אהבה למדינת ישראל או ירושלים. אינני שולל פרשנות זו אולם מבחינתי, מאחר ובשיר מופיעה האישה אשר מחכה לאהוב שלה, אז זהו שיר על האישה אשר מחכה לאהוב שלה.

יהורם גאון , בשיר " הנני כאן " מייצג את דמותו של האוהב עד אין קץ, אשר הולך סומא אל אהובתו ולא מרגיש את גופו מרוב אהבתו אליה.

הבית הראשון של השיר :
אני הולך אלייך כל ימיי
אני הולך אלייך מסונוור
האבנים פוצעות את כפותיי
אבל אני איני מרגיש דבר
איזה מילים! השיר הזה מרגש אותי בכל פעם מחדש וגם הגרסה של הראל סקעת ב- "כוכב נולד" מעולה בעיניי. תיאוריי האהבה המקסימים של חיים חפר פשוט חודרים ללב, אולם לא על כך אני רוצה לדבר בניתוח זה אלא על היחס של השיר אל האישה .

יהורם גאון שר בשיר מתוך הערצה עיוורת אל האישה. אולם, אף על כך, זהו לא שיר שהפמיניזם ירצה לחרוט על דגלו. לשם כך אני מדלג אל סוף הבית השני של השיר :
אני רואה אותך הרחוקה
כמו נסיכה שבוייה במגדלים
בין סורגים יושבת ומחכה
אלוהים, האלוהים גדולים
שוב, גם בשיר הזה , כמו בכל כך הרבה שירים ישראלים, האישה מחכה בפאסיביות לגבר שיציל אותה. כאן, בדמיונו המופרך, רואה הגיבור הגאון את אהובתו כנסיכה המחכה שישחרר אותה מהמגדל בו היא כלואה. לא נראה לי שלכך התכוון המאבק הפמיניסטי ל"שחרור" האישה…

הבית השני של השיר לא רק מחזק את העובדה שהיא מחכה לאהוב ליבה, אלא גם מוסיף את העובדה שהיא עצובה. כלומר: הגיבור לא רק חוזר ומציל את האישה מהמגדלים המסורגים, אלא גם מעצמה, מדיכאונה שלה. אם השיר היה נגמר כאן, אז לפחות היינו יכולים לדמיין יהורם גאון ואת האישה רוכבים יחדיו אל השקיעה הזכה. אולם השיר לא נגמר כאן.

IMG 4749 wa הנני כאן ! מכריז יהורם גאון , ומציל את אהובתו מעצבותה

הנני כאן , יהורם גאון (צילום: לורי שטטמאור)

תסלחו לי, ויסלח לי גם יהורם גאון , אבל כעת נבצע קפיצה אל הבית השלישי של השיר:
כך ראיתיך יושבת ומצפה
ובעיניך אור ועצב רב
כך לקחתיך איתי אל החופה
את היחפה עם כתר של זהב
במקום לרכב עם אהובתו אל השקיעה, הולך איתה יהורם גאון אל החופה, אל השקיעה של חייה. ובכך מנציח את רעיון הגאולה השוביניסטי: האישה תלויה בגבר אשר מציל אותה בעזרת הטבעת.

שאלתי מספר נשים מה דעתן על השיר ומעניין לראות שמעטות הנשים אשר שמו לב לאלמנטים השוביניסטיים בשיר. מרכז השיר הוא אמנם גבר מעריץ אשר חוזר כל הזמן אל אהובתו, אולם השיר מציג את האישה כאובייקט לאהבה ולא כסובייקט בפני עצמה.

לאור הדברים הללו, ניתן להבין מדוע שר יהורם גאון : "הנני כאן".
זהו שיר שמתכסה בכסות של הדרת כבוד לאישה אבל בעצם שם את הדובר "הגבר  המושיע" במרכז.

מה יש לכל המשוררים האלה, אשר מייחלים לאישה יפה, פאסיבית ועצובה? שמישהו כבר ישבור את המיתוס הזה! עצב לא מוביל לשום דבר מלבד לעצב גדול יותר. אני , באופן אישי, מעדיף את האישה שלי אקטיבית, שמחה ותוססת. אבל זה לא הנני ששר את השיר, אלא יהורם גאון .

הפוסט הזה פורסם בקטגוריה אני ורק אני,‏ עם התגים , , , , , , , .‏ קישור ישיר לפוסט.

18 תגובות על הנני כאן ! מכריז יהורם גאון , ומציל את אהובתו מעצבותה

  1. מאת trilliane‏:

    מצטערת לחרב את המשנה הפמיניסטית, אבל פספסת לגמרי.
    ניתוח נכון ורלוונטי לא יכול להתעלם מההקשר התרבותי שבו נכתב השיר.
    השיר "הנני כאן" נכתב ע"י חיים חפר במיוחד עבור הסרט "אני ירושלמי" של יהורם גאון. השיר מופיע בפתיחת הסרט ומבוצע בזמן שגאון עולה לירושלים, עירו האהובה. מדובר בשיר אהבה לירושלים ולא לאישה, ולכן גם הדימויים הנשיים הם מטאפורות.

    סלח לי, אבל אדם שטוען "מאחר ובשיר מופיעה האישה אשר מחכה לאהוב שלה, אז זהו שיר על האישה אשר מחכה לאהוב שלה." לא יכול לנתח שירה, כי השירה עמוסה בדימויים ובשלל מסרים עקיפים, ואי אפשר לפרש אותה מילולית בלבד. דימוי של עיר אהובה לאישה אהובה אינו דבר חריג או מקורי.

    אם תקרא את השיר מתוך הבנה שמדובר בשיר אהבה לירושלים, בסרט שהוא אהבה לירושלים, על עיר שהייתה כבושה במשך שנים ושוחררה שנים ספורות לפני יצירת הסרט (הסרט יצא ב-71') תבין שכל הדיון הפמיניסטי על "אישה מחכה" ועל גבר אגוצנטרי מיותרים ולא רלוונטים מלכתחילה.

  2. מאת נתי מופלג‏:

    הכל נכון.
    אבל זרמו כבר הרבה מים בירקון מאז העיסוק בשירה היה סביב "למה התכוון המשורר"
    אני ממליץ לך לקרוא את המאמר של רולאן בארת "מות המחבר" . שם הוא טוען שאם האינטרפרטציה שאתה מביא לשיר
    מבוססת של המילים הקיימות בשיר (ולא על הרקע ההיסטורי של השיר) אז זה מקובל ואף מומלץ.
    אנו חיים בעידן הפוסט מודרניסטי אשר בו אין נכון ולא נכון אלא דעות משתנות של סובייקטים.
    שיר טוב ראוי וצריך לקבל מספר פרשנויות ולא רק אחת
    ובהקשר הזה, שיר אשר משתמש בכל כך הרבה דימויים של אהבה בין גבר ואישה, ניתן לפרש גם כסיפור אהבה בין גבר ואישה
    ועל כן גם לפרש אותו על פי החומרים ממנו השיר בנוי
    ושוב, אם את שואלת אותי, השוביניסטיות של השיר צועקת..,

    הסבר קצר בויקיפדיה על המאמר מות המחבר מאת רולאן בארת:

    <

  3. מאת trilliane‏:

    הוא יכול לטעון מה שבא לו, זכותי לחשוב שזו גישה מטופשת, ומגוכחת מלכתחילה. אם כל ניתוח יכול להתעלם מההקשר, אז לפי הגישה הזו אפשר לטעון שבחורה לא יודעת להתלבש כי היא התלבשה כמו זונה במסיבה (אה, רק שכחתי לציין שזו הייתה מסיבת פורים!) ושגבר מסוים אלים כי הוא מרביץ לאישה (רק שכחתי לציין שזה היה בהצגה והם שחקנים) ואפשר לנתח את השיר "ריץ' רץ'" כשיר אירוטי, אז מה אם הוא פתיח לתוכנית ילדים בטלוויזיה?

    אתה גם מתעלם מהעובדה ש"הנני כאן" אינו טקסט ספרותי ואינו שירה. השיר שאתה מתיימר לנתח כשיר אהבה לאישה לא נכתב ע"י משורר בספר שירים, אלא נכתב בהזמנה מיוחדת, ע"י פזמונאי, עבור יהורם גאון, עבור סרט אהבה לירושלים בשם "אני ירושלמי".

    לקחת שיר אהבה לעיר שמשתמש בדימויי אהבה לאישה ולהתעלם מכך שהוא נכתב ל*עיר* ולכן כשהיא "יושבת ומחכה" זה לא כי היא אישה כנועה אלא כי עיר לא יכולה לזוז, זו פשוט איוולת. אבל הטענה האומללה ביותר שלך (אם לתמצת אותה לנוסחה) היא ""מאחר ובשיר מופיע X, אז זהו שיר על X". ממתי זה נכון כשמדובר בשירה? (אני לא חושבת שזו שירה, כאמור, אבל אתה זה שתיימרת לנתח את השיר כשירה, ולכן זו ביקורת רלוונטית כלפיך).

  4. מאת נתי מופלג‏:

    קודם כל triliane אני חייב להגיד לך שאני נהנה
    מבחינתי ניתוח שירים טוב נוצר מתוך דיאלוג ואף ויכוח בדיוק כמו זה.
    אמרת כאן הרבה דברים ואני אנסה להגיב:
    הטיעונים בדבר מסיבת פורים וההצגה הם מצחיקים ואף נכונים מבחינה לוגית, אבל ההנחה של שנינו שונה.
    אני מניח שלא קראת את הכתבה של רולאן בארת ואפילו לא את הקישור שהוספתי, כי אחרת היית מבינה שאין שום סיבה להסתכל אחרת על פזמון או על שירה או על סיפור, סרט או אפילו רשימת מכולת. כל טקסט כתוב ניתן לפרש או לנתח.
    והפרשנות לא חייבת להיות פרשנות בלעדית, אלא רק עוד נקודת מבט על טקסט כזה או אחר.
    לכן, לא חייבים לתת משמעות לסיפור ההיסטורי, האומנותי או הפוליטי של כל טקסט וטקסט. ובהחלט ניתן לנתח טקסט רק ביחס למילים שבו.
    מעבר לכך, זה לא משנה אם המשמעויות השובינסטיות נוצרות מתוך נושא השיר או מתוך המטאפורות של השיר. אם הן קיימות אז הן רלוונטיות. המשמעות של השיר נוצרת מתוך כל מחוזות המשמעו שלו ולא רק ממחוז המשמעות הראשי.

    ולגבי הביקורת – אני מעולם לא אמרתי שאם מופיע X אז זהו שיר שיר על X. כל ניתוח שיר הוא סובייקטיבי וגם אמרתי את זה בכתבה.
    אני אשמח אם תגיבי לכך באופן ענייני.

  5. מאת trilliane‏:

    לא יודעת למה זה מוסיף כזו מחרוזת בתחילת ההודעה, בהודעה הקודמת זה שיבץ לי את השם שלך במקום שבו הוא בכלל לא היה אמור להיות, וגרם למשפט הראשון שלי להיות במשמעות שונה משהתכוונתי. כשכתבתי "הוא יכול לטעון מה שהוא רוצה" ה"הוא" זה היה מי שהפנית אליו.

    אז כן, קראתי את הקישור. זה שאני לא מסכימה זה לא אומר שאני לא מבינה. אני פשוט חושבת שזו גישה מטופשת, וכן, גם באמנות קיימות לא מעט גישות מטופשות. אבל מה שאתה מנסה לעשות כאן זה שקול ללקחת איור ולשפוט אותו כאילו הוא ציור, יצירה עצמאית שלא קשורה ליצירה אחרת. בעיניי זה מיותר ומטופש, צר לי.

    באשר לציטוט – זה קופי פייסט ממה שאמרת, פשוט החלפתי את הצירוף "האישה אשר מחכה לאהוב שלה" ב-X.
    אם אתה מתכחש למה שאתה עצמך אמרת, אתה צריך לקרוא את הדברים שאתה כותב יותר טוב.

    מעבר לכך אין לי ביקורת נוספת. אני חושבת שהביקורת שלי הייתה עניינית. אני לא מתכוונת להיכנס לתובנות שלך עצמן כי אני מתנגדת נחרצות לנקודת המוצא שלך, אז על מה יש לדבר כאן?
    תעשה מה שאתה מבין, שיהיה בכיף, תודה ושלום.

  6. מאת נתי מופלג‏:

    הי trilliane
    החלפתי את ה"נתי מופלג" בחזרה ל- "הוא".
    בספרות יש גישות שונות, וההתעלמות שלך מגישות שלא מתאימות לך היא קצת התחפרות של בת יענה. אני מעולם לא טענתי שהחיבור של השיר לירושליים הוא לא נכון, אלא העדפתי להתמקד בפן אחר של השיר
    לגבי אם X אז X , אני יודע מה כתבתי, אבל הדגשתי שכל ניתוח או פרשנות הוא סובייקטיבי לחלוטין ולכן לאף פרשנות אין בלעדיות על האמת.
    אפשר להסביר זאת טוב על ידי ההבדל בין אונטולוגיה לאפיסטמולוגיה – ההבדל בין תורת הקיים לבין תורת ההכרה – הפילוסופיה מדברת היום פחות ופחות על קיום אמיתי אלא רק על האופן שבו אנו תופסים את הקיום. הכל נמדד לפי ההכרה שלנו .
    לכן, לפי דעתי, הניסיון למצוא פרשנויות אלטרנטיביות לפרשנות הסטנדרטית הוא מבורך ורצוי.
    ועל כך אנחנו חולקים כנראה וזה בסדר..

  7. מאת הדס‏:

    היי
    מסכימה שיש ניחוח שוביניזם בשיר הזה, ובהרבה שירים ישראליים אחרים.

    מה שאני לא מסכימה זה למה הליכה / לקיחה אל החופה היא שקיעה? השקיעה של חייה??

    האם הנישואין הם מאסר? משהו שנעשה נגד רצונה של האישה? שולל ממנה זכויות של חירות ועצמאות?

    איפה אתה רואה כאן את רעיון הגאולה? האישה תלויה בגבר אשר מציל אותה בעזרת הטבעת?
    איפה זה מתבטא?

  8. מאת אסף הנהדר‏:

    לאחר שקראתי את הניתוח המוזר משהו שלך ,
    הגעתי למסקנה שככל הנראה הוא נעשה מבורות,
    אם רק היית יודע שחיים חפר הסביר לא פעם ולא פעמיים , שהשיר הוא שיר כמיהה מוחלט לירושלים,
    היית אולי מבין , ולא מנסה לאנוס את השיר להיות משהו שהוא לא.
    עצוב לראות אנשים שרואים את עצמם סמכו לכפות על שיר מהות שלא נמצאת שם ,

    עצוב ועלוב ,

  9. מאת לא יאומן‏:

    נתי, קראתי את דבריך, ולפי משנתו של רולאן בארת לדעתי התכוונת בדיוק אל ההפך ממה שכתבת.
    לפי הפרשנות שלי אתה בכלל מסכים לחלוטין לטריליאן. ואל תתווכח אתי, כי אין לך בלעדיות על האמת.

  10. מאת נתי מופלג‏:

    בסדר לא יאומן, אני לא אתווכח איתך, כי הרי אין לי בלעדיות על האמת ולך כן יש בלעדיות עליה..

  11. מאת ישראל‏:

    מרתק כמה בורים ועמי ארצות מערבבים בין פוליטיקלי קורקט, אג'נדות ואהבה טהורה, אנושית ועירומה.

    זהו שיר אהבה יפיפה, שרק דביל יחפש בו משמעויות רחבות הקשר בתחומים שלא רלוונטים בכלל.

  12. מאת הדר‏:

    הגעתי ב"מקרה" ונותרתי מרותקת! הבנתי והסכמתי בלב שלם, עם כל אחת מהפרשנויות והניתוחים שלכם, פשוט ריגשו אותי! הכל הרי שאלה של השקפה ותזמון בחיים!! השירה של חפר, אלרתמן, פן ז"ל והחברים הנפלאים שהשאירו לנו יהלומים שכאלה!
    "תנו כותרת":
    "ירושלים!!!"
    "אשה, אהובה!!!"
    "שוביניזם!!!"

    נפלא!! זאת שירה וכתיבה בעיני ליבי!! ככל שאנחנו מורכבים ומכילים יותר,
    נפשנו זועקת לשקט!!

    ממש כמו בשיריו של עוזי חיטמן ז"ל!!
    האם שיריו נכתבו מרוב אהבתו למדינה, או לאשת חיקו ואם ילדיו?..
    ושלמה ארצי?..

    מה זה משנה?! שירה מצויינת נותרת פתוחה לפרשנות, וסיעור רגשות! אל תאבדו את היופי הפשוט הזה חברים יקרים! אין למי מאיתנו, מונופול על החכמה וכל אחד מוצא בשיר "טוב", בעיקר את עצמו

  13. מאת נטע‏:

    ניתוח יפה :)

    אני לא מבינה איך אנשים חושבים שהשיר יכול להתפרש כשיר אהבה לעיר או מדינה אם קיימת השורה "כך לקחתיך איתי אל החופה"… לא נראה לי שהרבנות מאפשרת נישואי גבר עם עיר. הם לא כאלה ליברליים :)

    "אני האיש אשר תמיד חוזר", "אני חוזר מארץ לא זרועה", "אני חוזר מאלף גלגולים" – מובן שהוא חוזר אל אהובתו, אבל אני תוהה מאיפה הוא צריך לחזור? אולי מהמילואים? זה לא נשמע שהוא חוזר אליה מהעבודה היומיומית, כי היא מחכה הרבה זמן ("ואת חיכית כמו האבנים"). האם הוא קיבל רילוקיישן מהעבודה לאיזו ארץ רחוקה ולא זרועה ומשם הוא חוזר לבקר אותה ב"מגדלים"? לאן הוא הולך כל הזמן שהוא צריך לחזור?

    נראה לי שנדרש תיקון בשורה "אני חוזר באלף גלגולים" – אני חושבת שזה "אני חוזר מאלף גלגולים".

  14. מאת Rosa‏:

    The truth just shines thougrh your post

  15. That's a slick answer to a challenging question

  16. That's the thinking of a creative mind

  17. מאת יוסף‏:

    להתעלם מהמהות של השיר ומכוונתו של המשורר (שאותה אמר בעצמו ובנוסף כל בר דעת יכול להבין למה התכוון לפי המקום בו פורסם ואשר אליו הוא נכתב) זו לא אומנות או יופי כלשהו לא משנה מי או מה ירצה להגיד זאת. חבל סתם לקחת שיר יפה כמו זה ולדחוף אליו בכוח דברים שבכלל לא קשורים אליו כמו שובניזם…

  18. מאת רונית‏:

    בכל אחת מן התגובות הכתובות כאן על אודות ניתוח בשיר חשתי כוחניות..הבה נכופף את ידו של המעז לומר דבר מה…לא הגזמנו מעט? אז מישהו אמר…בוא נכנה אותו או את דבריו כטפשיים כך הוא בהחלט ירגיש טוב עם עצמו על שהעז לשתף. מדוע מיהרתם לתקוף? מה באמת מתוך הדברים שנאמרו פגש משהו פנימי אצלכם וזעזע אצלכם את אמות הסיפים…? כה מרושעים היו הדברים על מעמד האשה.? האם זה מנותק לחלוטין מן המציאות של המשקיף על חיינו שבהווה? תודה על המידע על ירושלים ועל היתר. אך אני שואלת, כשהתרגשנו מן השיר האם בחנו מקרוב מה עוד ריגש שם…אולי חוץ מהמילים ייתכן וגם הלחן ריגש? אולי הביצוע ואולי נקודת הזמן שבה פגשנו את השיר..(באיזו סיטואציה אני הייתי באותו רגע)? אני שואלת שאלת תם דווקא בשל אהבתי העזה הן לשירה ישראלית והן לאלה שעוד חשים חסרון פעימה בשמעם שירה שכזאת..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>