אנחנו חיים בעידן השטחיות של הניו איג' ולצערי זה רק הולך ומתגבר. כולם נוסעים להודו אחרי הצבא למטרת " חיפוש עצמי ", נחשפים לכל תורות " קסם המזרח ", וחוזרים אלינו לארץ כמו בודהות קטנות. מילא זה היה עוצר כאן, אבל זה לא. כי כל בודהה קטנה שכזו, יכולה בכל יום להתהפך לגמרי ולהחליט שהיא רוצה למצוא לעצמה תורה חדשה.
כי הרי ההבדל שבין תורה זו לאחרת הוא רק במטאפורות שמייצגות אותה. חיפוש עצמי יכול לנבוע ברגע אחד מתוך האדם עצמו וברגע שלאחר מכן חיפוש עצמי יכול לנבוע מתוך אלוהים או כל כוח חיצוני אחר.
את השטחיות הזו של קסם המזרח מבטאים מספר יוצרים על ידי הזילות שבה הם משתמשים במושג אלוהים , אולם אינני יכול לחשוב על דוגמא יותר טובה לכך מאשר השיר " אלוהים " של מוקי .
אלוהים , מוקי
מילים: מוקי
לחן: פילוני
אתה האדמה, אתה החיים
אתה הבריאה, אתה השנים
אתה האהבה חסרת הפנים
אתה בשנאה ובעין הממשות,
אתה בקנאה ובחוסר ודאות,
באפסות ההיות, ריקנות הימים
כשאני נושם, כשאני נוגע, פוקח עיניים מביט ויודע,
שומע אמת נקייה ממילים, אני מכיר אותך, אלוהים
אנ'לא מפחד ממך
כל כך רוצה לפגוש אותך,
אין לי שום ספק בך
אתה בי ואני בך
רק אל תיתן לי לשכוח
באבק הדרכים, בפרוץ הסערה
בנפול השמיים, בשתיקה הגדולה
באותם געגועים, לאיזה ארץ רחוקה (אני רואה אותך)
מאחורי האין סוף, ומעבר לפינה
בקיום החלוף שרובו המתנה,
במכת האגרוף של אובדן האמונה,
בסוף הפחד מלמות ומהטעות הבאה,
בנטייה להתמכרות ובבדידות של השגרה,
בהזדמנות הקרובה באפשרות להמראה,
אני מכיר אותך, אלוהים …
אנ'לא מפחד ממך
כל כך רוצה לפגוש אותך,
אין לי שום ספק בך
אתה בי ואני בך
רק אל תיתן לי לשכוח
מה אדם יותר גוף או נשמה?
הרי אין אף אחד שנקי מאשמה,
אמלט על נפשי ממדבר השממה,
אלי אור אלי דממה.
מוקי אוהב את אלוהים ממש כמו בן אשר אוהב את אביו (ורדי כהנא)
כשאני נושם, כשאני נוגע, פוקח עיניים מביט ויודע,
שומע אמת נקייה ממילים, אני מכיר אותך, אלוהים
אנ'לא מפחד ממך
כל כך רוצה לפגוש אותך,
אין לי שום ספק בך
אתה בי ואני בך
רק אל תיתן לי לשכוח
ניתוח השיר :
לזכותו של השיר ייאמר שהשיר עשוי מחומרים לא רגילים. מוקי , בבתים של השיר " אלוהים " נוגע בפילוסופיה, ובחלק מהשורות הוא אף מצליח לעשות זאת בצורה יפה ומעוררת מחשבה.
אני אצטט כאן שני משפטים מתוך השיר. הם אינם צמודים אחד לשני בשיר, אולם יש להם היגיון צורני דומה:
מאחורי האין סוף, ומעבר לפינה
וגם:
בסוף הפחד מלמות ומהטעות הבאה
בעזרת שני משפטים אלו אומר לנו בעצם מוקי שאלוהים נמצא גם בדברים הגדולים וגם בדברים הקטנים:
הדברים הגדולים הם: מאחוריי האין סוף ובפחד מהמוות.
הדברים הקטנים הם: מעבר לפינה ובפחד מהטעות הבאה.
בהחלט דימויים יפים לטעמי.
השיר הזה של מוקי יכול היה להיות שיר מקסים. אם הוא רק היה מוחק ממנו את הפזמון המגוחך שלו, וגם.. היה עוד משהו שרציתי להגיד..
אה, כמובן, נזכרתי! זה יכול היה להיות שיר מקסים אם הוא לא היה על אלוהים …
אני לא יודע, משהו אחר. לא קסם המזרח , לא חיפוש עצמי , משהו אחר…
אם במקום לשיר על אלוהים היה מוקי שר למשל על האהובה שלו או על אימא שלו או אפילו על עצמו ( כן, כן, אני מעודד אהבה עצמית ), אז אולי הייתי יכול לאהוב את השיר הזה.
אבל מוקי לא מחק את אלוהים מתוך השיר , וגם לא את הפזמון, ולי לא ברור מה הוא מנסה להגיד בקרנבל הקומי טראגי הזה שהוא יוצר שם:
אלוהים , אנ'לא מפחד ממך
כל כך רוצה לפגוש אותך,
אין לי שום ספק בך
אתה בי ואני בך
רק אל תיתן לי לשכוח
בשביל לנסות ולעקוב אחר כל שלבי הקרנבל של קסם המזרח של מוקי אפרק את הפזמון של השיר לשורות:
אלוהים .. אני לא מפחד ממך
מוקי קורא תיגר על אלוהים ? איזה אומץ!
כל כך רוצה לפגוש אותך
מוקי רוצה למות או שהוא סתם שחצן שרוצה להיות מואר?
אין לי שום ספק בך
אני שמח שאין לך ספק באלוהים, לי בכל אופן יש ספק ואפילו כמה ספקות לגבי השיר הזה.
אתה בי ואני בך
אח! איזה יופי, פשוט נפלא! מוקי ואלוהים פשוט משלימים אחד את השני. קסם המזרח בגדולתו. ממש כמו יין ויאנג, כמו זכר ונקבה, כמו כלי ומכסה, כמו כפתור ופרח, כמו זבוב וחרא..
אז נכון, יהיו את אלו שיגידו שזהו חיפוש עצמי עמוק ופשטות האמונה במלוא הדרה, אבל בכיית רבאק! הפשטות הזאת כל כך פלקאטית! מישהו כאן מרגיש משהו בעקבות הפזמון של השיר הזה? משהו…
עצבות על מצבו הקיומי של מוקי בגלל פנייתו הנואשת לאלוהים?..
הערצה למוקי בגלל אומץ ליבו בעמידתו האיתנה כנגדו?..
הערכה רבה על אמונתו החזקה באלוהים ורצונו העז לפגוש אותו?..
השיר הזה הוא אוסף של מילים יפות שלא מייצגות כלום. שיר קסם המזרח קלאסי אשר מציג את אלוהים כדמות אנמית מקרטון.
מוקי צריך היה להקשיב לשיר "נבראתי לך", של שלמה ארצי . אנחנו פוגשים שם את אלוהים אמנם רק פעם אחת במהלך השיר , אבל ככה בדיוק אני רוצה לפגוש את אלוהים !!..
אני מקווה שיסלח לי מוקי ושיסלחו לו גם אוהדיו, אבל מוקי הוא לא בודד במערכה הזאת. הוא בסך הכול חוד החנית של משוררי קסם המזרח אשר מכניסים את אלוהים לשיריהם בלי שום טעם ובאופן שטוח ומשעמם. אין לי ספק ששיריי חיפוש עצמי , על כל שלל צורותיהם, עושים גם הרבה טוב להרבה אנשים, אבל מבחינת לירית וספרותית, השירים האלה לא מייצגים כלום. המושג " אלוהים " נתפס כאן כמו קנקן מכובד ויפה, אולם ריק מתוכן.
מאמרים נוספים ב אלוהים
בתור "אוהד" של מוקי אני סולח לך
אבל רק בגלל טיפשות שהולכת וגדלה במהלך הכתבה
מה שמעיד פשוט מאוד על חוסר ידע ולכן אין לי על מה לכעוס
הפרוש שלך רחוק מהמציאות לטעמי
מה גם שמוקי לא היה כלכך במזרח למיטב הבנתי אלא במקום אחר
נכון… אפשר לפרש שירים רבים לצורות שונות ומשונות אבל הדבר היפה הוא שכמה שתנתח
כמה שתפרש וכמה שתנסה להבין
ככה תתרחק יותר ויותר מהאמירה של אותו יוצר
אני מקווה שתחכים להבא
פשוט מאוד לשאול את אותו יוצר למה הוא התכוון
ויש כיום אין ספור דרכים ליצור קשר עם יוצרים
והם לרוב יישמחו לענות על כל שאלה
איינני צריך שתסלח לי, ובטח שלא בגין טפשותי
אני ממליץ לך לקרוא את המאמר "מות המחבר" של רולאן בארת.
באופן כללי הוא מדבר שם על כך, שכבר אין היום משמעות למה שהכותב התכוון, אלא למה שהקורא מבין מהטקסט שלו.
"מות המחבר" במובן הזה הוביל ל "הולדת הקורא". (מושגים, שכמובן לא אני המצאתי)
עכשיו לעניין השיר.
אקט ניתוח טוב, לפי דעתי, מתנהל בדיאלוג ולא במונולוג.
אם אתה אומר שהניתוח הוא טפשי, אז תגיד למה אתה חושב ככה.
כל ניתוח שהוא צמוד לטקסט ואומר את הדברים מתוך הטקסט הוא הגיוני ולגיטימי.
אני מניח שמוקי חושב דברים אחרים על השיר הזה, וזה מצוין, אבל לי יש דעות אחרות.
אין פה נכון ולא נכון או צודק ולא צודק, כל עוד הדברים שנאמרים הם מתוך הטקסט.
ואגב, לשם הפיוס בינינו, אני מעריך את מוקי עוד מהתקופה שלו עם שב"ק ס
יש היום מעט זמריי מחאה והוא בהחלט אחד מהמובילים שבהם.
אולם מבחינתי, שיר שבו מודיע מוקי לאלוהים שהוא לא מפחד ממנו, זה מגוחך.
אם אתה חושב אחרת, ובא לך לכתוב על זה, אני אשמח לפרסם את הניתוח שלך בתור כתבה
אוקיי, בתור מעריץ של מוקי אני אשמח לתת לך את הניתוח שלי.
דבר ראשון לדעתי זה שיר מדהים שמעורר הרבה רגשות ובהחלט מזיז משהו.
אני מבין שהפריע לך בעיקר הפזמון? אני ינתח אותו.
"אלוהים .."
קודם הוא מדגיש כאן את השם לפני הפזמון כדי להראות לנו כמה יישות גדולה וחזקה זאת.
"אני לא מפחד ממך"
כאן מוקי ממש לא בא לקרוא תיגר על אלוהים בגלל ששנייה אחרי זה הוא אומר "כל כך רוצה לפגוש אותך" כלומר, בהתחלה הוא אומר את הלא מפחד ממך כדי להתקרב, ואז הוא מביע את הסקרנות שלו לדעת מה זה אלוהים, מי זה?, כמו כל בן אדם סקרן שרוצה לדעת ולגלות, ומוקי מדבר איתנו כאן על גילוי עצום, וממש לא על מוות.
אין לי שום ספק בך
עוד פעם הוא ממשיך להתקרב לאלוהים ולהגיד לו כמה שהוא מאמין בו.
אתה בי ואני בך
וזה ממש מסכם לנו את כל הפזמון, כל אחד איך שהוא מאמין, אולי הארה רוחנית או אולי שלמות עצמית.
בקיצר כל הפזמון הוא רק מתקרב יותר ויותר אל היישות הקדושה שנקראת "אלוהים" כל אחד יפרש את זה איך שהוא רוצה, אולי היקום? אולי הוא הפנימי? או שיישות עוצמתית? אצל כל אחד הפזמון בשיר יזיז משהו שלא נדבר על הבתים, ולדעתי שלמה ארצי צריך ללמוד ממוקי ולא ההפך.
היי ליאור,
בהחלט אהבתי את הפרשנות שלך, אגב תשים לב שיש כאן דואליות מעניינת:
1. ביטוי נפשי, 2. ביטוי גופני, 1. ביטוי נפשי, 2. ביטוי גופני
(1. מפחד, 2. לפגוש, 1. ספק, 2. אתה בי ואני בך)
ובנוסף – הגילומים הנפשיים הם לשלילה – "לא מפחד" ו – "אין ספק", ואילו הגילומים הפיזיים הם גופניים – "רוצה לפגוש" ו – "אתה בי ואני בך".
מה זה אומר? אפשר לקחת את זה להרבה מקומות, זה בהחלט מעשיר את הטקסט לדעתי.
נקודה נוספת: כאחד שמעדיף שהשירה תבטא את עצמה יותר באמצעים גופניים ופחות באמצעים נפשיים (עניין של טעם) אני בהחלט מעריך את מוקי שאפילו בשיר כל כך רוחני, הוא נותן את הכבוד דווקא לדימויים הפיזיים ואתם בוחר לסיים את הפזמון (אתה בי ואני בך).
מעבר לכך (וגם זה עניין של טעם) אני עדין השיר כנראה יצר אצלי אנטגוניזם, כי מעבר להצלבות, תסלח לי וסלחו לי כולם, הוא פשוט לא מזיז בתוכי שום דבר רגשי (ולא בגלל אתאיזם) ובהחלט עורר בי איזושהי תחושה של שטחיות.
ומאחר שעבורי, שיר הוא קודם כל מקום שאמור לעורר בך תחושות ורגשות, אני עדיין חושב שהאופן שבו מגולם אלוהים בשיר של שלמה ארצי "נבראתי לך" הרבה יותר חי ונושם ומעניין.
בפעם השלישית – עניין של טעם..