מוקי הוא חברו הטוב ביותר של אלוהים


אנחנו חיים בעידן השטחיות של הניו איג' ולצערי זה רק הולך ומתגבר. כולם נוסעים להודו אחרי הצבא למטרת " חיפוש עצמי ", נחשפים לכל תורות " קסם המזרח ", וחוזרים אלינו לארץ כמו בודהות קטנות. מילא זה היה עוצר כאן, אבל זה לא. כי כל בודהה קטנה שכזו, יכולה בכל יום להתהפך לגמרי ולהחליט שהיא רוצה למצוא לעצמה תורה חדשה.
כי הרי ההבדל שבין תורה זו לאחרת הוא רק במטאפורות שמייצגות אותה. חיפוש עצמי יכול לנבוע ברגע אחד מתוך האדם עצמו וברגע שלאחר מכן חיפוש עצמי יכול לנבוע מתוך אלוהים או כל כוח חיצוני אחר.

את השטחיות הזו של קסם המזרח מבטאים מספר יוצרים על ידי הזילות שבה הם משתמשים במושג אלוהים , אולם אינני יכול לחשוב על דוגמא יותר טובה לכך מאשר השיר " אלוהים " של מוקי .

אלוהים , מוקי
מילים: מוקי
לחן: פילוני

0 מוקי הוא חברו הטוב ביותר של אלוהים

אתה האדמה, אתה החיים
אתה הבריאה, אתה השנים
אתה האהבה חסרת הפנים
אתה בשנאה ובעין הממשות,
אתה בקנאה ובחוסר ודאות,
באפסות ההיות, ריקנות הימים

כשאני נושם, כשאני נוגע, פוקח עיניים מביט ויודע,
שומע אמת נקייה ממילים, אני מכיר אותך, אלוהים
אנ'לא מפחד ממך
כל כך רוצה לפגוש אותך,
אין לי שום ספק בך
אתה בי ואני בך
רק אל תיתן לי לשכוח

באבק הדרכים, בפרוץ הסערה
בנפול השמיים, בשתיקה הגדולה
באותם געגועים, לאיזה ארץ רחוקה (אני רואה אותך)
מאחורי האין סוף, ומעבר לפינה
בקיום החלוף שרובו המתנה,
במכת האגרוף של אובדן האמונה,
בסוף הפחד מלמות ומהטעות הבאה,
בנטייה להתמכרות ובבדידות של השגרה,
בהזדמנות הקרובה באפשרות להמראה,
אני מכיר אותך, אלוהים …

אנ'לא מפחד ממך
כל כך רוצה לפגוש אותך,
אין לי שום ספק בך
אתה בי ואני בך
רק אל תיתן לי לשכוח

מה אדם יותר גוף או נשמה?
הרי אין אף אחד שנקי מאשמה,
אמלט על נפשי ממדבר השממה,
אלי אור אלי דממה.

mooki wa מוקי הוא חברו הטוב ביותר של אלוהים

מוקי אוהב את אלוהים ממש כמו בן אשר אוהב את אביו (צילום: ורדי כהנא)

כשאני נושם, כשאני נוגע, פוקח עיניים מביט ויודע,
שומע אמת נקייה ממילים, אני מכיר אותך, אלוהים
אנ'לא מפחד ממך
כל כך רוצה לפגוש אותך,
אין לי שום ספק בך
אתה בי ואני בך
רק אל תיתן לי לשכוח

ניתוח השיר :

לזכותו של השיר ייאמר שהשיר עשוי מחומרים לא רגילים. מוקי , בבתים של השיר " אלוהים " נוגע בפילוסופיה, ובחלק מהשורות הוא אף מצליח לעשות זאת בצורה יפה ומעוררת מחשבה.
אני אצטט כאן שני משפטים מתוך השיר. הם אינם צמודים אחד לשני בשיר, אולם יש להם היגיון צורני דומה:
מאחורי האין סוף, ומעבר לפינה
וגם:
בסוף הפחד מלמות ומהטעות הבאה
בעזרת שני משפטים אלו אומר לנו בעצם מוקי שאלוהים נמצא גם בדברים הגדולים וגם בדברים הקטנים:
הדברים הגדולים הם: מאחוריי האין סוף ובפחד מהמוות.
הדברים הקטנים הם: מעבר לפינה ובפחד מהטעות הבאה.
בהחלט דימויים יפים לטעמי.

השיר הזה של מוקי יכול היה להיות שיר מקסים. אם הוא רק היה מוחק ממנו את הפזמון המגוחך שלו, וגם.. היה עוד משהו שרציתי להגיד..
אה, כמובן, נזכרתי! זה יכול היה להיות שיר מקסים אם הוא לא היה על אלוהים

אני לא יודע, משהו אחר. לא קסם המזרח , לא חיפוש עצמי , משהו אחר…
אם במקום לשיר על אלוהים היה מוקי שר למשל על האהובה שלו או על אימא שלו או אפילו על עצמו ( כן, כן, אני מעודד אהבה עצמית ), אז אולי הייתי יכול לאהוב את השיר הזה.

אבל מוקי לא מחק את אלוהים מתוך השיר , וגם לא את הפזמון, ולי לא ברור מה הוא מנסה להגיד בקרנבל הקומי טראגי הזה שהוא יוצר שם:
אלוהים , אנ'לא מפחד ממך
כל כך רוצה לפגוש אותך,
אין לי שום ספק בך
אתה בי ואני בך
רק אל תיתן לי לשכוח

בשביל לנסות ולעקוב אחר כל שלבי הקרנבל של קסם המזרח של מוקי אפרק את הפזמון של השיר לשורות:
אלוהים .. אני לא מפחד ממך
מוקי קורא תיגר על אלוהים ? איזה אומץ!
כל כך רוצה לפגוש אותך

מוקי רוצה למות או שהוא סתם שחצן שרוצה להיות מואר?
אין לי שום ספק בך
אני שמח שאין לך ספק באלוהים, לי בכל אופן יש ספק ואפילו כמה ספקות לגבי השיר הזה.
אתה בי ואני בך
אח! איזה יופי, פשוט נפלא! מוקי ואלוהים פשוט משלימים אחד את השני. קסם המזרח בגדולתו. ממש כמו יין ויאנג, כמו זכר ונקבה, כמו כלי ומכסה, כמו כפתור ופרח, כמו זבוב וחרא..

אז נכון, יהיו את אלו שיגידו שזהו חיפוש עצמי עמוק ופשטות האמונה במלוא הדרה, אבל בכיית רבאק! הפשטות הזאת כל כך פלקאטית! מישהו כאן מרגיש משהו בעקבות הפזמון של השיר הזה? משהו…
עצבות על מצבו הקיומי של מוקי בגלל פנייתו הנואשת לאלוהים?..
הערצה למוקי בגלל אומץ ליבו בעמידתו האיתנה כנגדו?..
הערכה רבה על אמונתו החזקה באלוהים ורצונו העז לפגוש אותו?..
השיר הזה הוא אוסף של מילים יפות שלא מייצגות כלום. שיר קסם המזרח קלאסי אשר מציג את אלוהים כדמות אנמית מקרטון.

מוקי צריך היה להקשיב לשיר "נבראתי לך", של שלמה ארצי . אנחנו פוגשים שם את אלוהים אמנם רק פעם אחת במהלך השיר , אבל ככה בדיוק אני רוצה לפגוש את אלוהים !!..

אני מקווה שיסלח לי מוקי ושיסלחו לו גם אוהדיו, אבל מוקי הוא לא בודד במערכה הזאת. הוא בסך הכול חוד החנית של משוררי קסם המזרח אשר מכניסים את אלוהים לשיריהם בלי שום טעם ובאופן שטוח ומשעמם. אין לי ספק ששיריי חיפוש עצמי , על כל שלל צורותיהם, עושים גם הרבה טוב להרבה אנשים, אבל מבחינת לירית וספרותית, השירים האלה לא מייצגים כלום. המושג " אלוהים " נתפס כאן כמו קנקן מכובד ויפה, אולם ריק מתוכן.

הפוסט הזה פורסם בקטגוריה אלוהים,‏ עם התגים , , , , .‏ קישור ישיר לפוסט.

10 תגובות על מוקי הוא חברו הטוב ביותר של אלוהים

  1. מאת שי‏:

    בתור "אוהד" של מוקי אני סולח לך
    אבל רק בגלל טיפשות שהולכת וגדלה במהלך הכתבה
    מה שמעיד פשוט מאוד על חוסר ידע ולכן אין לי על מה לכעוס

    הפרוש שלך רחוק מהמציאות לטעמי
    מה גם שמוקי לא היה כלכך במזרח למיטב הבנתי אלא במקום אחר

    נכון… אפשר לפרש שירים רבים לצורות שונות ומשונות אבל הדבר היפה הוא שכמה שתנתח
    כמה שתפרש וכמה שתנסה להבין
    ככה תתרחק יותר ויותר מהאמירה של אותו יוצר

    אני מקווה שתחכים להבא
    פשוט מאוד לשאול את אותו יוצר למה הוא התכוון
    ויש כיום אין ספור דרכים ליצור קשר עם יוצרים
    והם לרוב יישמחו לענות על כל שאלה

  2. מאת נתי מופלג‏:

    איינני צריך שתסלח לי, ובטח שלא בגין טפשותי
    אני ממליץ לך לקרוא את המאמר "מות המחבר" של רולאן בארת.
    באופן כללי הוא מדבר שם על כך, שכבר אין היום משמעות למה שהכותב התכוון, אלא למה שהקורא מבין מהטקסט שלו.
    "מות המחבר" במובן הזה הוביל ל "הולדת הקורא". (מושגים, שכמובן לא אני המצאתי)

    עכשיו לעניין השיר.
    אקט ניתוח טוב, לפי דעתי, מתנהל בדיאלוג ולא במונולוג.
    אם אתה אומר שהניתוח הוא טפשי, אז תגיד למה אתה חושב ככה.
    כל ניתוח שהוא צמוד לטקסט ואומר את הדברים מתוך הטקסט הוא הגיוני ולגיטימי.
    אני מניח שמוקי חושב דברים אחרים על השיר הזה, וזה מצוין, אבל לי יש דעות אחרות.
    אין פה נכון ולא נכון או צודק ולא צודק, כל עוד הדברים שנאמרים הם מתוך הטקסט.

    ואגב, לשם הפיוס בינינו, אני מעריך את מוקי עוד מהתקופה שלו עם שב"ק ס
    יש היום מעט זמריי מחאה והוא בהחלט אחד מהמובילים שבהם.
    אולם מבחינתי, שיר שבו מודיע מוקי לאלוהים שהוא לא מפחד ממנו, זה מגוחך.
    אם אתה חושב אחרת, ובא לך לכתוב על זה, אני אשמח לפרסם את הניתוח שלך בתור כתבה

  3. מאת ליאור‏:

    אוקיי, בתור מעריץ של מוקי אני אשמח לתת לך את הניתוח שלי.
    דבר ראשון לדעתי זה שיר מדהים שמעורר הרבה רגשות ובהחלט מזיז משהו.

    אני מבין שהפריע לך בעיקר הפזמון? אני ינתח אותו.

    "אלוהים .."
    קודם הוא מדגיש כאן את השם לפני הפזמון כדי להראות לנו כמה יישות גדולה וחזקה זאת.
    "אני לא מפחד ממך"
    כאן מוקי ממש לא בא לקרוא תיגר על אלוהים בגלל ששנייה אחרי זה הוא אומר "כל כך רוצה לפגוש אותך" כלומר, בהתחלה הוא אומר את הלא מפחד ממך כדי להתקרב, ואז הוא מביע את הסקרנות שלו לדעת מה זה אלוהים, מי זה?, כמו כל בן אדם סקרן שרוצה לדעת ולגלות, ומוקי מדבר איתנו כאן על גילוי עצום, וממש לא על מוות.
    אין לי שום ספק בך
    עוד פעם הוא ממשיך להתקרב לאלוהים ולהגיד לו כמה שהוא מאמין בו.
    אתה בי ואני בך
    וזה ממש מסכם לנו את כל הפזמון, כל אחד איך שהוא מאמין, אולי הארה רוחנית או אולי שלמות עצמית.
    בקיצר כל הפזמון הוא רק מתקרב יותר ויותר אל היישות הקדושה שנקראת "אלוהים" כל אחד יפרש את זה איך שהוא רוצה, אולי היקום? אולי הוא הפנימי? או שיישות עוצמתית? אצל כל אחד הפזמון בשיר יזיז משהו שלא נדבר על הבתים, ולדעתי שלמה ארצי צריך ללמוד ממוקי ולא ההפך.

  4. מאת נתי מופלג‏:

    היי ליאור,
    בהחלט אהבתי את הפרשנות שלך, אגב תשים לב שיש כאן דואליות מעניינת:
    1. ביטוי נפשי, 2. ביטוי גופני, 1. ביטוי נפשי, 2. ביטוי גופני
    (1. מפחד, 2. לפגוש, 1. ספק, 2. אתה בי ואני בך)
    ובנוסף – הגילומים הנפשיים הם לשלילה – "לא מפחד" ו – "אין ספק", ואילו הגילומים הפיזיים הם גופניים – "רוצה לפגוש" ו – "אתה בי ואני בך".
    מה זה אומר? אפשר לקחת את זה להרבה מקומות, זה בהחלט מעשיר את הטקסט לדעתי.
    נקודה נוספת: כאחד שמעדיף שהשירה תבטא את עצמה יותר באמצעים גופניים ופחות באמצעים נפשיים (עניין של טעם) אני בהחלט מעריך את מוקי שאפילו בשיר כל כך רוחני, הוא נותן את הכבוד דווקא לדימויים הפיזיים ואתם בוחר לסיים את הפזמון (אתה בי ואני בך).
    מעבר לכך (וגם זה עניין של טעם) אני עדין השיר כנראה יצר אצלי אנטגוניזם, כי מעבר להצלבות, תסלח לי וסלחו לי כולם, הוא פשוט לא מזיז בתוכי שום דבר רגשי (ולא בגלל אתאיזם) ובהחלט עורר בי איזושהי תחושה של שטחיות.
    ומאחר שעבורי, שיר הוא קודם כל מקום שאמור לעורר בך תחושות ורגשות, אני עדיין חושב שהאופן שבו מגולם אלוהים בשיר של שלמה ארצי "נבראתי לך" הרבה יותר חי ונושם ומעניין.
    בפעם השלישית – עניין של טעם..

  5. מאת אור‏:

    כשהוא אומר "אני לא מפחד ממך" הוא לא מתכוון כמובן לקרוא תיגר. לדעתי הוא מתכוון לזה שרוב האנשים תופסים את אלוהים כמשהו עצום ואדיר. ומפה גם באה המילה יראת שמיים. ובעצם מוקי אומר שהתפיסה שלו לגבי אלוהים באה ממקום אחר לגמרי. הוא מאמין באלוהים לא מתוך פחד להגיע לגיהנום או לקבל עונש ממנו אם לא יאמין או ישמור שבת…. אגב אני לא אוהב את המושג יראת שמיים. אם מישהו מאמין באלוהים צריך להאמין בו בלב שלם, ולא מתוך פחד שיקרה לך משהו רע. כי זה כבר אינטרס. אני מאמין שאלוהים צריך להיתפס יותר כמו אח גדול \ חבר קרוב \ מורה

    פירוש נוסף זה שהוא בעצם מתכוון ב "אני לא מפחד ממך" שהוא לא מפחד להכיר באמונה שלו באלוהים והוא מקבל את האמונה הזאת בלב שלם. בלי חששות ופחדים.

  6. מאת יואב‏:

    אני הולך וקורא את הפירושים שלך על הנושא ונוטה להבין שהפירושים שלך מותנים בדעה עצמית, אתה אוסר על עצמיך לצאת משערי המבצר שנכנסת לתוכו.
    לכאורה, גישה כזאת סותרת את עניין ניתוח שירים.
    בקשר למאמר מות החבר:
    ראשית זה לא חייב להיות נכון גם אם זה דבר מוסכם "ומוכח". גם אם כל העולם יסכים עם השקר האמת עדיין תשאר אמת. זאת תשובה שגם אם איבדת תמפתח של המבצר יכולה להיות מקובלת על על הדעת לפי הגישה המתיימרת להיגיון ולאמת.
    שנית לדעתי כוונת המאמר אינה כפי שהבנת, אני יסביר:
    ודאי הוא שכל קורא צריך לקרוא את השיר ולהתחבר אליו, ולפרש ולנתב אותו לעצמו.
    אמנם אין הכוונה בפירוש החולק על יסודי ושורשי השיר אלא חוויותיו האישיות בהתאם לכוונת המשורר.
    לדוגמא:
    השיר ניצחת איתי הכל
    בודאי שהכוונה שיש משהו שעזר לו לנצח את הכל והוא תיאר זאת בשיר ואי אפשר להפוך את המשמעות ממש ולטעות שהתכוון בעצם שיש משהו שרק הרס את חייו ולהפוך את היוצרות בדרכים רבות, אמנם יכול הקורא לנתב זאת למשהו אחר ולא למוזיקה כמו המשורר או שיוכל לפרש את השיר מצד הרגשת השלווה שהגיע ולא מהדרך ועוד ועוד.

    מוקי רצה שישמע כאילו הוא קורא תיגר אבל בעצם התכוון בדיוק הפוך, הוא רוצה בין היתר לדעתי לשבח את אלה שכביכול קוראים תיגר אבל לפחות מאמינים אל מול אלה שבכלל לא קורים תיגר ונכנעים בטיפשותם לסבל המציאות, אלה לכאורה הם אלה שלא מאמינים.
    אמנם לדעתי התרעומת היא לא על זה שלא מאמינים אלא על זה שהם עבדים למציאות ולההסברים ונכנעים לסבל.

  7. מאת מיכאל‏:

    קודם כל זה שיר מעולה גם מילותיו , בלחן ובעיבוד. כולם יחדיו יוצרים שיר נשמה ( soul – באנגלית זה נשמע יותר טוב) אמיתי. מה שמוקי עושה בפיזמון זה הטוויסט של השיר כי הבתים עד כמה שהם יפים מכילים רעיונות מוכרים. הפיזמון רוצה לומר שבניגוד לדתות המרכזיות של האנושות שיוצרות פחד רעדה וחיל מפני האלהים שיודע להעניש את החוטאים והרשעים ושאסור לשאת את שמו הים לשווא, יוצר בעצם אינטימיות הרבה יותר קרובה לאלהים. הוא לא מתגרה אלא להיפך מנסה להיתקרב אליו וליצור איתו דיאלוג. הוא בא ואומר לאלהים ואומר לו אני לא מפחד ממך ומנסה לשמור מרחק פן אפגע אלא מאהבתי אליך ומהכבוד שאני רוכש לך אני רוצה להתקרב אליך

  8. מאת מירי‏:

    פירשנת אותו כל כך רחוק ממה שהוא באמת… נראה שאתה טעון על מוקי אבל בשבילי השיר הזה הוא להיות בגובה העיניים עם אלוהים ולומר לו את הדברים הטובים כמו הדברים הפחות טובים, בעל כורחנו באנו לעולם, העולם לא יכול להתקיים בלי האדם והאדם לא יכול בלי העולם… ויש כל כך הרבה סימני שאלה וספקות ותיסכול ופחד, ועוד דברים שהשיר הזה מעורר, בי הוא עורר חוזק ושבריריות כאחד, אלוהים לא יכול להתקיים בלעדינו, נניח שהוא בדמיון שלנו או נניח והוא קיים, אז יש מקום לעמוד מולו ולא מתוך פחד, אלא מתוך מודעות קיומית , כמו לעמוד מול הפחד שלך ולחוות אותו להרגיש אותו ולתת לו נוכחות בעולם שלך.

  9. מאת יגאל‏:

    לדעתי ניתוח אדיוטי. השיר הזה כל כך אינדיבידואלי, מוקי העביר בשיר הזה את האלוהים שלו, אלוהים שמוקי לא מפחד ממנו, אלא אוהב אותו. לא הבנתי איפה הוא כשל פה??

  10. מאת אנונימי‏:

    הגעתי לכאןבמקרה..לא יודעת אם עדיין רלוונטי,תחושות שבי מציפות תמיד המילים האלה(למרות שאני רואה שכבר דשו בזה)
    אלוהים שלי, הוא בהחלט מורכב, הוא בדיוק אותה מערכת יחסים עליה מדבר מוקי..
    צריך לשים לב קודם לבתים-מוקי פונה באותה "עזות" לאלוקים לאורך כל הבתים. יש מקצב קבוע בו הוא פותח את הבתים תמיד בפנייה ישירה לאלוקים-"אתה!" ובכל זאת הוא גם מראה את ההתרגשות שלו, ההערצה וההערכה לישות האחראית לכל (אתה האדמה,הבריאה..)והנמצאת בכל מקום(וכמו שאמרת, בפרטים הגדולים כמו בקטנים)
    אולי דווקא בגלל אותו קשר מיוחד ומורכב, מרשה לעצמו מוקי(או אני שקוראת ככה את השיר) להיות חצוף מול אלוקים, כי הוא החבר הכי טוב שלו, הוא מעז לבוא אליו בהפגנתיות ולהצהיר "אני לא מפחד ממך". הוא לא מפחד מההתחייבות, הוא לא מפחד מהיישות,הוא מרגיש מספיק קרוב כדי לנהל איתו "שיחת יומין על קפה"..אולי לך זה נשמע מגוחך, אותי זה מרגש.
    יכול להיות שמדובר במה שאמרו בתגובות הקודמות, אבל לפחות עבורי זה לא עניין של אמונה מתוך אהבה או יראה וכו, אלא משהו עמוק יותר ..קשר לאלוקים שבו,הוא מרגיש הכי בנוח..מכיר את האנשים האלה שאתה מרגיש ככ בנוח לידם שלא אכפת לך להיות הכי מכוער והכי מגעיל? ככה.
    וזה די מצחיק, כי אלוקים, שיש מי שקוראים לו אפילו אבא שבשמיים, הוא הדמות שאנחנו הכי פחות מכירים.. כל כך הרבה פונים אליו, תסתכל איזה תחושות קרבה תיארתי כאן אליו!אבל חוץ מהנביאים הקדומים, הוא עצמו לא פנה לאף אחד בימינו. היא דמות מסקרנת ומושכת וזה גם מה שמעלה מוקי בשיר, למרות אותו קשר עמוק, הוא מעלה תהיה מסוימת,הקשר העמוק ביותר בחיי, הרבה ממנו, הוא קשר שאפילו לא ברור לו מה עומד בצד השני?! "כל כך רוצה לפגוש אותך" עבורי זה יותר כמו געגוע אמיתי וכנה (וגם די תמים..)לידיד הכי טוב שלו.
    ושוב זה גם רצון אמיתי של האדם הפשוט, להכיר אותו, מכל צדדיו, להבין אותו(מה שלא אפשרי לדעתי, ולכן אנחנו מגיעים לשורות הבאות בהן מוקי מנסה לענות לעצמו)
    אין לי שום ספק בך. סוג של אקסיומה ממנה הוא יוצא להנחות נוספות."לחיפושי המשך"
    אתה בי ואני בך-אולי סוג של נסיון להשיב על השאלות ועל השאיפות להכיר את אלוקים.אולי הוא מבין שבסופו של דבר הוא ימצא את התשובות רק בו ולא ב"תשובות של אחרים".הרצון שלו לפגוש אותו-אולי אלוקים הוא חלק בתוכו, כמו שהוא חלק מהאלוהים.
    ולבסוף, עם כל טרדות היום יום לא תמיד הרגשות האלו מתעוררים בך(הגיוני.), גם בשביל המאמין הגדול ביותר, ולכן הוא מתחנן, בבקשה.רק אל תתן לי לשכוח.לא אותך.לא את הרגשות האלו.לא את התשובות האלו.כי מובן למה הוא כל כך תלותי בקשר הזה..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>