יהלי סובול מגיע למרחק נגיעה מקפקא


השיר " במרחק נגיעה מכאן " תחת הקטגוריה אהבה מעולם אחר מדבר אמנם על עולם מקביל, אולם עולם זה הוא תודעתי בלבד וכנראה שעולם שלעולם לא יוכל להתגשם. לפי דעתי, שיר זה של יהלי סובול, הוא אחד השירים המעניינים ביותר שנמצאים בבלוג שלי, תחושת הייאוש העמוקה וחוסר היכולת לקוות לדברים טובים יותר פשוט בועטת בך מתוך השיר ומשאירה אותך חסר הגנה מולה. בכדיי להסביר את השיר גייסתי את פרנץ קפקא הענק ואת לואיס קרול הגדול לא פחות (לואיס קרול כתב את אליס בארץ הפלאות).

0 יהלי סובול מגיע למרחק נגיעה מקפקא

במרחק נגיעה מכאן , יזהר אשדות
מילים: יהלי סובול
לחן: יזהר אשדות

אל תלכי במורד של מסדרון אינסופי
כל הדלתות מובילות לחדר אחד
חדר ריק, על הגג שלו הגשם דופק
הוא מספר, מספר לך שאת לבד

התקרה בו כחולה וכחולים הקירות
ותלויה בו מראה , שמראה מה היה
יכול להיות

בעולם מקביל, שם אנחנו אוהבים תמיד
במרחק נגיעה מכאן, במרחק נגיעה
בעולם מקביל, שם הלב אף פעם לא רגיל
במרחק נגיעה מכאן, במרחק נגיעה מכאן

צל חיוור, על פניה מתגלה מסתתר
היא רגועה, כשסוסים רצים לה בדם
קצה חיוך, היא רוצה רק לשקוע נמוך
אל הפנינים, שזורחות על קרקע הים

התקרה שם כחולה, וכחולים הקירות
גם הים הוא מראה , שמראה מה היה
יכול להיות

בעולם מקביל…

בעולם מקביל, הסוסים בדם
הפנינים זורחות שם על קרקע הים

ניתוח השיר :

השיר שכתב יהלי סובול עבור יזהר אשדות הוא שיר בעל הרבה דימויים ופתוח להרבה פרשנויות. בניתוח שאתן לשיר אנסה להציג מספר פרשנויות אך אתמקד בפרשנות המועדפת עליי.

אתחיל מהבית הראשון של השיר , אשר הזכיר לי מאוד את רעיונותיו של קפקא :
אל תלכי במורד של מסדרון אינסופי
כל הדלתות מובילות לחדר אחד
חדר ריק, על הגג שלו הגשם דופק
הוא מספר, מספר לך שאת לבד

הרבה סיפורים של פרנץ קפקא מציגים את חוסר האונים של האדם אל מול הקיום שלו. העולם , על פי קפקא , יכול להראות כפותח עבורנו אינספור כיוונים ואפשרויות, אולם בפועל בני אדם לא יכולים להשתנות ולכל אחד ישנה רק דרך אחת. (וזה עוד במקרה הטוב, מאחר וניתן גם לפרש את קפקא , כמי שחושב שהדרך נגמרה)
הבית הראשון מבטא הייטב את הרעיון הזה. יש הרבה דלתות במסדרון האינסופי – יש הרבה אפשרויות לבחור ביניהן. אולם כל הדלתות מובילות לדבר אחד. כלומר, באיזה דלת שלא תיכנסי, תמיד תמצאי את עצמך בודדה בחדר ריק.
פשוט מדכא ומייאש.

לאחר מכן מגיע הפזמון המשני של השיר :
התקרה בו כחולה וכחולים הקירות
ותלויה בו מראה , שמראה מה היה
יכול להיות

אני לא מתכוון לנסות ולפרש מדוע כתב יהלי סובול שהצבע הוא כחול אלא רק לנסות ולהסביר מדוע יש כאן מראה . לפי דעתי, לקטע הזה, יש תפקיד אחד חשוב. להציג לבחורה בשיר מראה לעולם מקביל לעולם שלה.
מה היא אמורה לראות דרך מראה זו? תכף נשמע את יזהר אשדות שר.

הפזמון הראשי של השיר :
בעולם מקביל, שם אנחנו אוהבים תמיד
במרחק נגיעה מכאן, במרחק נגיעה
בעולם מקביל, שם הלב אף פעם לא רגיל
במרחק נגיעה מכאן, במרחק נגיעה מכאן
אז מה יש לנו כאן?
קודם כל, אנחנו נתקלים בבעיה קטנה. מדוע בבית אנו פוגשים בחורה ואילו כאן מדובר על עולם מקביל שבו אנחנו אוהבים תמיד. אני מציע שני פתרונות:
1. תחושת הייאוש של האישה בבית הראשון היא ביחס לזוגיות מפורקת שיש לה עם הגבר שלה. הפזמון מראה איך בעולם מקביל הם יכלו להיות אוהבים תמיד .
2.  הבית הוא על האישה, אולם כאן פונה השיר לדבר אל כולנו. כולנו בדיוק כמו האישה, בודדים בחדר ריק, ולכולנו יש עולם מקביל שבו יכולנו לאהוב ולהרגיש דברים לא רגילים.

אם אתם תוהים, אני מעדיף כמובן את הפרשנות השנייה. אולם מה בעצם אומר לנו יזהר אשדות בפזמון?
הוא אומר שלכל אחד מאיתנו יש עולם מקביל, מדהים ונפלא, ולא רק שהוא קיים, אלא שהוא ממש במרחק נגיעה מאיתנו. רק להושיט יד..

עכשיו  נשאלת השאלה: אם לכולנו יש עולם מקביל , והעולם הזה כל כך קרוב, אז איך אפשר להגיע אליו?
או!.. זו כבר שאלה טובה..

sobol Wa יהלי סובול מגיע למרחק נגיעה מקפקא

יהלי סובול , לגעת בפקפקא זה כבוד (דביר כחלון)

לפי איך שאני רואה את הדברים, זה לא כל כך פשוט. אני לא יכול להתחייב על כוונותיו של יהלי סובול, אולם לא נראה לי שהוא התכוון לתת בשיר הזה נחמה מטאפיזית לקיום המר שלנו.
אין לאף אחד מאיתנו את האפשרות להגיע אל העולם המקביל שלו. או במילים אחרות, אף אחד לא יגיע אל האושר ואל המקום שבו מתרחשים דברים גדולים בלבו.
אתם יכולים להסתכל על העולם המקביל שלכם במראה כמה שאתם רוצים. יש שם עולם מופלא שקיים רק עבורכם, אבל לעולם לא תוכלו להגיע אליו.

אח… מסר קפקאי שבועט לך בבטן ומקפל אותך על הרצפה. אם הייתם אומרים לי שזה קפקא שכתב את השיר ולא יהלי סובול , הייתי מאמין לכם. וזוהי, אדון סובול הקטן, אחת המחמאות הכי גדולות שניתן לקבל.

אחד הסיפורים המפורסמים ביותר של קפקא נקרא "לפני החוק". בסיפור זה מספר קפקא על בן כפר אשר יושב לפני שער החוק. הדלת פתוחה אולם הוא אינו יכול להיכנס בגלל ששומר גדול שומר על הכניסה. בן הכפר מחכה שנים בשביל שהשומר יאפשר לו להיכנס אולם השומר לא מאפשר לו. לבסוף, לפני מותו, שואל בן הכפר את השומר כיצד יתכן שבמשך כל השנים האלו אף אחד לא רצה להיכנס דרך שער החוק. השומר משיב לו שהשער היה מיועד רק עבור בן הכפר ושעכשיו, לפני מותו המתקרב, הוא ניגש לסגור אותו.

(קישור לסיפור הקצר "לפני החוק" של פרנץ קפקא. מומלץ מאוד!)

בדיוק כמו שיר זה של יהלי סובול , אשר מבוצע על ידי יזהר אשדות , כך גם הסיפור של קפקא . אתה נמצא במרחק נגיעה מהעולם המקביל שלך, מהישועה שלך. והישועה הזאת ממתינה רק לך, אולם אתה לעולם לא תגיע אליה.

נקודה נוספת. בשיר יש מראה אשר מראה מה יכול היה להיות.
מראה זו מזכירה מאוד את הספר "מבעד למראה ומה אליס מצאה שם". ספר ההמשך של לואיס קרול לקלאסיקה "אליס בארץ הפלאות".
בספר זה נכנסת אליס לתוך עולם מקביל לעולם שלה, דרך מראה . אליס מגיעה כמובן לעולם מדהים ומרגש, אולם בשיר של יהלי סובול ,כפי שכבר הראיתי, ניתן רק להציץ דרך המראה , אבל לא להגיע לשום עולם שנמצא מעבר לה.

בשיר יש בית נוסף:
צל חיוור, על פניה מתגלה מסתתר
היא רגועה, כשסוסים רצים לה בדם
קצה חיוך, היא רוצה רק לשקוע נמוך
אל הפנינים, שזורחות על קרקע הים
אם אתם שואלים לדעתי, הייתי מוותר על הבית הזה. הוא רווי בדימויים של סמים – "סוסים רצים לה בדם", "פנינים" ו- "לשקוע נמוך" ואותי זה ממש לא מרשים, (מעבר לכך שסמים זה דבר רע) . הדימויים, אשר אמנם מוכרים כבר היטב בעולם השירה, משולבים כאן בצורה יפה, אולם הם משטיחים את השיר. אני מעדיף לראות את השיר כמסה על מצבו העגום והמייאש של האדם באשר הוא ולא על נפילה לסמים של איזו בחורה. זו דעתי לפחות.

יהלי סובול כתב כאן מסה פילוסופית אשר מערבבת לנו את הקישקע. מבחינתי, זו המטרה של שיר : לבאס לנו ת'תחת, ואם על הדרך הוא מצליח גם להעשיר אותנו אינטלקטואלית, אז תפסנו פה שני ציפורים שממש לא פשוט לתפוס.

הלחן של יזהר אשדות הוא יפה, אך לא מתאים לייאוש ולתסכול אשר עולים מתוך המילים של השיר. תמיד אפשר להגיד שהלחן של יזהר אשדות נועד לשבור מעט את הייאוש הקפקאי הזה, אולם לפי דעתי זה גורם לשיר קצת להתפספס .

כיף לסיים ניתוח של שיר שכזה. שיר שמאפשר לך לערוך הקבלות בינו לבין קפקא ואליס בארץ הפלאות, חייב להיות מצוין.

האושר הוא במרחק נגיעה מכאן ? אתם שואלים.
"אולי", יענה לכם קפקא וגם יהלי סובול יצטרף אליו, אבל לא עבורכם..

הפוסט הזה פורסם בקטגוריה אהבה מעולם אחר,‏ עם התגים , , .‏ קישור ישיר לפוסט.

3 תגובות על יהלי סובול מגיע למרחק נגיעה מקפקא

  1. מאת אסתי‏:

    קודם כל, חייבת להגיד שכל האתר שלך מרגש אותי לגמרי:-)

    ולגבי השיר הספציפי הזה, רוצה להציע פרשנות אחרת (קצת פחות קפקאית):

    השיר הוא בעצם פנייה של הדובר אל הבחורה,
    הוא מבקש ממנה שלא לעזוב אותו. שלא לעזוב את האהבה שלהם.
    מנסה להגיד שהוא העולם המקביל המושלם הזה.

    "אל תלכי" מתכוון בעצם ל"אל תלכי ממני".
    "במורד של מסדרון אינסופי
    כל הדלתות מובילות לחדר אחד"

    בא להגיד: גם כשאת הולכת ממני/מאהבה שיש לך היום,
    למסדרון אינסופי של אינסוף דלתות (= אפשרויות אחרות),
    בסוף את תישארי לבד.

    "בעולם מקביל, שם אנחנו אוהבים תמיד
    במרחק נגיעה מכאן, במרחק נגיעה
    בעולם מקביל, שם הלב אף פעם לא רגיל
    במרחק נגיעה מכאן, במרחק נגיעה מכאן"

    בבית השני הוא מנסה להזכיר לה שהיא אהבה אותו בעבר, שהיא התרגלה לאהבה הזו ("שם הלב אף פעם לא רגיל"), ו"במרחק נגיעה" היא יכולה לחיות את העולם המקביל הזה.
    בעצם הדובר מנסה לשכנע את הבחורה לבחור את ה"בחירה הנכונה" זו שנמצאת בעולם המקביל.
    לפי הדובר לבחורה יש בחירה: להישאר איתו ועם האהבה הקיימת (העולם המקביל) או לרדת (לא סתם ללכת, לרדת) במסדרון האינסופי, אבל שם היא לעולם תגיע לחדר לבד.. ההחלטה והעולם המקביל והמושלם (לטעמו של הבחור) נמצאים: "במרחק נגיעה".
    רוצה להציע גם, שהמראה שתלויה שם בחדר, בו היא תשאר לבד, זו בעצם אמירה של הבחור, שבסוף אם תבחר ללכת, היא תתחרט, כי כשהיא תגיע לחדר לבד, היא תזכר בעולם המקביל והמושלם שבו לא בחרה. המראה הרי לעולם לא משקרת. וכשהיא תסתכל במראה, היא תראה את האמת הפנימית שלה.

    הבית השלישי
    "צל חיוור, על פניה מתגלה מסתתר
    היא רגועה, כשסוסים רצים לה בדם
    קצה חיוך, היא רוצה רק לשקוע נמוך
    אל הפנינים, שזורחות על קרקע הים"

    סמים אינדיד.
    אבל גם בעצם תיאור של התגובה של הבחורה לבקשה של הגבר.
    הפנים שלה מרצינות, אבל לא מספיק. צל חיוור, קצה חיוך. אבל היא לא באמת מקשיבה לו. היא מתנתקת ממנו.
    היא נמשכת למקומות אחרים (הפנינים שזורחות על קרקע הים), מקומות שלדעת הדובר מטביעים אותה.

    זהו, פרשנות קצת יותר ארצית
    (למרות שלגמרי אהבתי גם את האופציה הקפקאית)

  2. מאת נתי מופלג‏:

    היי אסתי,
    תודה על הניתוח ועל המילים החמות
    אני בהחלט אוהב את הניתוח שלך. הוא קולע, מעניין, והכי חשוב – צמוד לטקסט של השיר ולא לדמיון.
    בניתוח שלי, בהחלט ניסיתי לגשת מזווית קצת אחרת אל השיר.

  3. מאת איתן‏:

    מתחבר מאוד לפרשנות של אסתי! תודה :)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>